בילוי זוגי - פסטיבל בין שמיים לארץ למחול יהודי

כמה פעמים יצא לכם לבלות בזוג ערב תרבותי שלא כולל בו אוכל?
אז הנה הצעה  שלא תוכלו לסרב לה -  ערבי מחול בירושלים , כן כן ממש עכשיו.
מדובר במיזם משותף של בית אביחי , בית הספר 'כל עצמותי תאמרנה' ועמותת הכוריאורפים.
זו השנה הרביעית של הפסטיבל שהתחיל כערב קטן ואנטימי , נסיוני מאוד ומלא בתהיות ושאלות של רבני הציבור הדתי וכיום הוא חגיגה של שלושה ימים במרכז ז'ראר בכר בירושלים: סדנאות, מיצגים, הופעות וגם תערוכת צילומים קטנה אך משובחת בלובי.

בית הספר כל עצמותי תאמרנה , הוקם לפני כ - 5 שנים (סליחה מראש אם לא דייקתי בפרטים) ע"י מספר בחורים שרצו לחקור ולגלות את הצורך שלהם בריקוד ובהבעה דרך הגוף. הם חברו לכיאוגרף והמנהל  האומנותי רונן יצחקי ,שבא מעולם המחול הכללי והחלו ללמוד מחול. יש שיגדירו אותו מודרני.  מאז בית הספר קרם עור וגידים, יש לו משכן משלו בירושלים , שיעורי ריקוד מסודרים וגולת הכותרת להקה , סליחה , בשם המקצועי   אנסמבל כעת . שמשתבחת עם השנים.
אם בתחילת הדרך חוללו על הבמה גברים דתיים , מסקרנים עם אמירה מוצהרת בסגנון תראו איך העזנו, הרי שאתמול על הבמה קבלנו אומנים עם מופע מדויק מהוקצע שעולם התוכן שלו הגיע מהעולם הדתי.

אתמול, זכינו להיות בערב הראשון של הפסטיבל  -שהוגדר בצורה תמוהה  כערב שבו על הבמה רק גברים בקהל נשים וגברים כאחד  , זו אמורה  להיות תעודת כשרות למשהו?
 נהנהתי  כבר מההתחלה  לראות איך הרחבה לאולם מלאה באנשים מעולמות שונים שאוהבים או סקרנים לגבי מחול.
אז מה היה לנו שם ?

בתחילה , צפינו במופע בכורה "נניה"  של הכיאוגרף אלעד שכטר , שיתוף פעולה בין שניים מרקדני אנסמבל כעת  ורקדנים מקצועים. דווקא  הקטע הזה קצת אכזב אותי, הרמה לא היתה אחידה, נראה שהמסר של היצירה לא מחודד מספיק והקטע כולו לא לקח אותי לשום מקום וכלל הרבה עבודה גופנית ואלמנטים שחזרו על עצמם . אך מדובר ביצירה חדשה, בוסרית  , שהקהל ברובו אהב והחמיא במחיאות כפיים מרובות.

כמנחת ביניים הוצגה  עבודת הוידאו של אסף גרנאט "שאגאל בין שמיים לארץ" , אנימצית וידאו קצרה ואיכותית ביותר. ממש פנינה אומנותית - חבל שבתוכניה לא הרחיבו לספר לנו עליה כפי שנהוג במוזיאונים.

קטע שלישי - מחול : להקת המחול ורטיגו בקטע מתוך "מאנא" , על הבמה עלו רק הגברים מלהקת ורטיגו לבושים בשמלות נזריות , העזר שלידי חשב שזו התרסה על כך שלא נתנו להם לעלות נשים לבמה , אני לתומי חושבת שזה חלק מהיצירה וכדי להכריע אני מוכנה לראות את המופע המלא ברגע שיזדמן לי.  הקטע הקצר המרגש והמהוקצע הזה השאיר לנו טעם של עוד.
אפילו לרגע חששתי - איך יעלו חברי כעת אחרי הרמה הגבוהה שחוללה על הבמה, אך על דאגה ....
כקטע מעבר - הוצגה עבודת הוידאו  'סיטי דאנס' שתעדה את  אנסמבל כעת מציגים קטעים מתוך העבודה שלהם כביש מספר 1 במרחב העירוני של ירושלים. למרות הכוונות הטובות והצורה המקצועית בה העבודה נערכה , היה קצת מאכזב שהמרחב העירוני לא היה כל כך קיים בעבודת הוידאו הזו. מקורות מההפקה סיפרו לי שעל רצפת העריכה יש כמה קטעים מעניינים של ירושלמים שמצטרפים לריקוד של הלהקה - בקשתינו הצנועה,  הכניסו כמה קאטים מענינים כאלו פנימה .

ובסוך בעיני, גולת הכותרת , המופע שבאמת שווה לקנות בשבילו כרטיס: העבודה  'כביש מספר 1 ' של אנסמבל כעת. בגרסתם המורחבת שהיום הם ,בלי עין  הרע, שמונה בלהקה . בהופעה מהוקצעת ומרגשת של חנניה שוורץ - שמוביל את היצירה. הם נתנו מופע שהמם את החושים, אתגר את המחשבה ובעקר  תבע עוד עוד עוד .
על קטע עצמו תוכלו לצפות פה - חפשו במשדרים הבית היהודי של תאריך 27.10 וצפו מדקה 37 .
לסיכום:
1. יש רקדנים דתיים בירושלים  - אז רוצו לקנות כרטיסים
2. לא הספקתם ? עקבו אחרי האנסמבל , בקרוב שמעתי הם ישתתפו בעוד כמה פסטיבלים
3. יש גם ערב לנשים - לצערי לא אגיע , ב"ה בפעם הבאה.
4. תתחברו לעצמכם פנימה  - יש יצירה יהודית , נקייה  - אני מבטיחה לעקוב ולדווח ...
5. פנייה נרגשת לאנסמבל כעת - זה הזמן , לעבוד במרץ ולהרים ערב שהוא כולו שלכם. מחול נטו. מבטיחה לעזור להפיץ.

לאתר של הפסטיבל  כנסו לכאן
לקניית כרטיסים כנסו לכאן

על רבין, רחל אמנו ולימוד תורה

כשהייתי בבית ספר יסודי, אחד הטובים לדעתי, פגשתי את רחל אמנו בהכנות למסיבת בת המצווה שם שרנו : רחל רחל .. מבכה על בניה. לתומי חשבתי שהיא מבכה על הבנים שבגיל הזה לא היו אטרקציה גדולה במיוחד עם חתימות השפם המצחיקות והקול המתחלף .
כשבגרתי והגעתי לתיכון, שלצערי לא ראוי לציון מיוחד,  התמלאו ימינו במלחמה על צביונה של ארץ ישראל וכך בהפגנות הגדולות של הגוש הציוני , בתליית הפלקטיםו בפעולות של חודש ארגון פגשתי פעם שניה את רחל המבכה על בניה - כשבניה בשלב הזה היו  השמאלניים המסכנים , נטולי יהדות ואהבת ארץ ישראל האמיתית.
ואז רבין נרצח.
אני הייתי אז בשנה שניה של שירות לאומי - חולשת על איזור הצפון של בני עקיבא ונאלמתי דום. מה עושים עכשיו ,
איך , ותסלחו לי על הצניות והחשיבה הילדותית, איך דוחסים את האסון החברתי הזה לתוך חודש הארגון?
למרות שזה נשמע מצחיק וטפשי , מסתבר שבשאלה הזאת עסקו רבים וטובים , ואז מי הגיע לעזרתם ? כמובן רחל אמנו.
כמו כל סיפורי הניסים , בהם רחל אמנו מתגלה בפני חיילים, מתנחלים ושאר נידכים, כך היא התגלתה בפני מובילי הציונות הדתית ופתע היא זכתה לעדנה.
תוכניות נכתבו, מכתבים נשלחו ויום רחל אמנו נהיה רשמי. הנה גם לנו יש טקס חשוב רציני , ואפילו ציון קבר לבקר בו  והכי חשוב תפילה , תפילה לנשים דרך אגב שלרגל המצב אומצה על ידי כולם.
ולא, זה לא שאני מזלזלת , חס ושלום בדמותה של רחל ובזכות שיש לנו להתפלל לנשמתה . אבל הסמיכות .. נו, העקר שגם על ביתינו תרחף עננה של קדושה. ונזכה תמיד להיות אהובות על בני זוגינו וסביבתינו.
ומה לזה וללימודי התורה? בשנים האחרונות אני זוכה לחוויה מפוקפקת של חזרה לתקופת בית הספר היסודי שם נלחמתי בשיניים להבין  מה בדיוק רוצים ממני בלימודי תורה. חוויה שגרמה לי להתרחק במשך שנים מהמקור הבסיסי ביותר שיש לנו, ולהעדיף  לימודי מוסר על פניהם. והנה , אני רואה שלא רק שלא למדו במערכת כמה רע הם עושים, אלא הרצינו ושכללו את לימודי התורה לידי מחקר מדעי של הסברי רש"י האגדה ומפרשים שונים . עד שילדינו נהיו  מותשים מלימוד התורה , רחוקים מאי פעם מלהבין את הטקסט ובעקר נרעדים וסולדים שהם מגלים שיעור תורה במערכת .
ואני תוהה , עד מתי? האם גם פה צריך לחכות לאירוע שיזעזע את המערכת כדי שתבין שאולי היא  העמידה דור יודע הלכה אבל לא דור שחי את התורה ושואף לנהוג כאבותיה. אולי אירוע כמו רצח שנעשה על ידי אדם דתי? למה אז , בנקודה הזאת לא אמרנו , סטינו מהדרך - שאפנו לגבורות ושכחנו מעשה אבות ? למה  לא מבינים עד היום במערכת שלנו ,שהתשובה האמיתי שיש לציבור הדתי להציע זה לא  ימים אלטרנטיבים או  השתתפות בעצרת משותפת , אלא לימוד יום יומי , לימוד לשמא של התורה , והעמקה בדרך החיים שניתן ללמוד ממנה. לימוד טקסט פשוט כדי שילדינו יבינו באמת מה זה לא תרצח , לא תגנוב , לא תנאף  - שהלימוד יהיה בשבלם ולא בשביל התעודה . רק כשנדע שילדינו ינקו לדמם את דרך התורה , את דרכי האבות - נדע שרק שלום ואהבה הם יביאו.

מוזמנות להגיב.

נלקח מאתר מורשה

שיר לשבת

השמש מתחבאת לה מבעד לעננים
האדמה משוועת לגשמי הברכה
והסירים רוחשים מרק ריחני וטעים
הילדים , ברוך ה' בריאים ושוהים במוסדות הלימוד.
וזה הזמן שלך

גם לשמוע משהו לנשמה.
קבלי את אודהליה ברלין - אם עדין , בטעות , יצא שלא שמעת אותה.
כן מדובר בבת של .. מוסא אבל בהחלט עומדת כאן  יוצרת עצמאית , מוכשרת בטירוף .
אני ראיתי אותה כבר בשתי הופעות - אחת אנטימית ואחת משפחתית עם אמא אבא ושני אחים בעלי תסמות דאון שאומצו ע"י המשפחה.  בשני המקרים התפעלתי מיוצרת דתיה שלא מוותרת , יודעת להיות מקורית , חדשנית לקהל הדתי ובעקר בעלת תעוזה.
אודהליה לקחה מאפיינים של זמרות רוק רך שנשמעות ללא הרף בגלץ, ויצקה לתוכם תכנים אישים מעולם רוחני אבל גם מעולם  אישי ופרטי של בחורה דתייה

איזה נחת, אפילו התמונה הזאת מלאת מקצועיות ותעוזה -  זמרות המגזר , תלמדו . גם לציבור הנשי מגיעה אסטתיקה .

אחד מהשירים האהובים עלי ביותר הוא ביצוע משותף עם מיקה קרני, (שגם לה פרויקט מקורות חדש , שארחיב עליו בפוסט נפרד.) שאין מה להגיד,  הוא רלוונטי תמיד.
ביוטיוב תמצאו שירים נוספים חלקם מבית אבא, חלקם פשוט מוכרים אך משמחים. 
תהנו ותפרגנו - בקנית הדיסק או קנית כרטיס למופע הבא שלה. הרי גם אומנים צרכים בסוף להכין שבת.

שבת שירה, גשם ומאכלים טובים.
אמא עם כיפה.

סיר ל עשרה - פסטיל צמחוני

יש פעמים שרק לחשוב על לבשל שבת , גורם לי  לחולשה , כאבי בטן ועוד כל מיני מחושים שמחייבים פשוט מחייבים , לנסוע שבת.
אך כיוון שבעלת בית מרובה אני, וילדי כבר בתנועות נוער ולא ממש ששים לצאת מהבית - טוב רק לסבא וסבתא, אני מחפשת כל מיני דרכים להכניס שמחה לבישול.
אחד מהם זה הכנת הפסטיל, אומנם מדובר במתכון מעט ארוך , אך המרכיבים שלו זולים וזמינים ,ניתן להכין ממנו כמות גדולה,  הוא מזמן עבודת ידיים מהסוג השורשי והמרגיע. והכי זה מתכון של שותפים למטבח ,  אז אם יש ילדים אוהבי בישול זה תפור בשבלם .
וכשקולות הפטפוט , הצחוק ורחש המחבת מעורבים יחד אני מלאת אנרגיה.
 בילדותי היו מכינים את הפסטיל תוך הכנת המפרום  כי זה בעצם מהשאריות של תפוחי האדמה וכמובן שהיו ממלאים בבשר , אני מכינה אותו צמחוני.
אזהרה קטנה : מדובר  במשהו כל כך  טעים שרוב הפעמים הוא לא מצליח להגיע לשבת אז תשמרו על הצלחת בשבע עניים.
חימום על הפלטה - רק בקומה שניה - אם מכסים לראות שיש קצת אוויר ,שלא יתייבש.

אז מה להכין?
תפוחי אדמה אדומים לבישול
קופסת פטריות טריות - מה שמתחשק
בצל גדול
פטרוזליה - רק אם אוהבים
פרורי לחם
ביצים
מלח, פלפל, פפריקה מתוקה, סומק.

ולסירים:
בסיר אחד בשלו את תפוחי האדמה בקליפתן עד שיהיו רכים למעיכה.
בסיום תניחו במסננת כבדה ותנו להם להתקרר ולהתייבש לפני שתתעסקו אתם .
אני אוהבת לבשל את תפוחי האדמה בחמישי בלילה ולהניח על השיש עד שישי.

במחבת טגנו במעט שמן זית -
בצל קצוץ , פטריות קצוצות
תבלו במלח ופלפל
אם אתם אוהבים הוסיפו בסוף פטרוזליה - על אש מכובה.

בקערה גדולה מעכו את תפוחי האדמה תבלו אותם בפפריקה ובסומק

והחלק הכיפי - שטחו מעט תערובת בכף היד - הניחו כפית של פטריות במרכז וגלגלו לכדור.

את כל הכדורים המפתים האלו  - גלגלו בביצה טרופה ואז בפרורי לחם (אין צורך לתבל שוב) , ממש כמו שמכינים שניצל
ואז ישר למחבת חמה לטיגון בשמן עמוק.
בתאבון

מוצ"ש - בשעון של חורף

מה נסגר עם שעון חורף? תמיד מספרים לנו שהוא  הוקדם בשביל הדתיים ואני שואלת , איזה דתיים?
איזו אשה הצביעה בעד קיצור יום שישי והדחקת  ההכנות לחמישי בלילה?  איזו אשה העדיפה לגמור את סעודת שבת הארוכה , לנוח רק קצת וכבר לטרוח בהכנת סעודה שלישית? אז נכון סעודת  ליל שבת נאכלת בנחת וזמירות שבת כבר לא מלוות בנחירות העדינות של הילדים מהספה. אבל עדיין,  הסעודה על דברי התורה והשירה שלה נגמרים בשעה מוקדמת  ואותם ילדים שבקיץ לא יכלו  לחכות  לשינה המיטבה מתמלאים כוחות ורעיונות למשחקים ושיחות עד לעומקו  של הלילה.
אבל הכי מכולם מטריד אותי מוצאי שבת. תמיד בסופה של שבת משפחתית , שהארוחות נאכלו בנחת , הוקדש זמן לכל ילד - ואפילו נמצאה זמן למנוחה מתוך תענוג , מביא איתו מוצ"ש דכדוך קל. אולי זה צאתה של הנשמה יתרה של שבת, אולי אלו טרדות השבוע שמתחילות לחלחל  ואולי...
בשבתות של קיץ ,  כשהשבת נגמרת כמעט ביום ראשון - הדבר נחסך ממני או לפחות לפרק זמן נכבד, אבל עם שעון החורף הזה , שהשעות עוד לפנינו - הפיתוי להתחיל עם הכביסות , הנקיונות של אחרי שבת  ואפילו כמה שיחות לעבודה גדול מתמיד , וכך טרדות השבוע זוחלות שועטות לתוך המוצ"ש ומדחיקות את עונג השבת .
כן, היו זמנים  ועיתותי בידי  בהם ביליתי במלווה מלכה , עם בורקס מופשר וגיטרה מזייפת אבל זמנים אלו חלפו זה מכבר וכעת, ביתי בידי וזמני שייך לכולם. והשבת ? ברוך ה' אוטוטו עוד כמה ימים, וצריך להתחיל להתכונן...

בהחלט , לא צולם בשבת.

עוד משהו
השבוע הבת שלי התחילה את שבט זרעים ,בבני - עקיבא  ישר לתוך חודש הארגון בסימן 'נאמנים לדרך'  - מעבר לתחושת הפליאה והגאווה על היותי אם לילדים כך כך גדולים , אני מלאת קנאה בחוויות , בצרידות הגרון ובויכוחים האידואלוגים שמצפים לה בתנועה - יאללה תעשי חיים ואל תחזרי  מאוחר מדי.  

יום הולדת לבת 9 - בנושא בישול

 אני לא יודעת איך זה אצלכן, אבל אצלי ימי הולדת לילדים זה מאסט, דווקא כמי שיש לה  ארבע ילדים , עבודה ואין ספור משימות אני מרגישה שיום הולדת זה זמן מצוין לשים את הילד במרכז  וליצור תוך כדי שיתוף פעולה של כל המשפחה.
לאחרונה אני נתקלת בשיחות עגומות, מבחינתי, שמשמיצות ימי הולדת - כמרוקני תוכן , בזבזני  כסף וכבזבוז  זמן מיותר - אין לי אלא להצטער כל כך שסדר העדיפויות שלנו  המשפחתי לפעמים משתבש ובמקום להשתמש ביצירתיות ובחינוך ככלי אנו רואים הכל תחת המסגרת של כסף - בלאגן  - לכלוך ועיפות . אני מזמינה אתכם  להצטרף לדיון על כך בקבוצת הפייסבוק שלי שעשני כרצונו בקישור הזה. שעשני כרצונו
ולמי שאוהבת לחגוג וגם קצת להשקיע אני אספר על ימי ההולדת שלנו.
חודש לפני תחלת יום ההולדת אני מזמינה את בעלת השמחה להתחיל לדמיין , איזה יום הולדת היא רוצה, אני נותנת לפנטזיות להשתולל ורושמת הכל במחברת מתאימה. אחרי כמה ימים אנחנו מתחילים לגבש רעיון - אני אוהבת ימי הולדת  לפני נושאים , ככה יותר קל לארגן הכל. ברגע שיש רעיון אני מגדירה תקציב, כמעט שלא עשיתי ימי הולדת שעלו יותר מ 300 ש"ח לכיתה שלמה. הרעיון בכללותו למחזר מה שיש להשתמש בכל המשאבים מסביב  ובעקר להיות יצירתיים.


וליום ההולדת עצמו - הרעיון שנקבע יום הולדת בישול , הפעם הוחלט להזמין רק חלק מהחברות אבל בסוף הגיעו כ 18 בנות בגלאי 9 . התקציב עמד על  300 ש"ח . הוחלט שהכיבוד הוא האוכל שהבנות יכינו , לא יחולקו פרסים (זה באמת מיותר בגיל הזה).
צרפתי תמונות שנראו לי שלא פוגעות בפרטיות או בצניעות של הבנות , מי שרוצה עוד הבהרות יכולה לכתוב לי.

חלק א - הזמנות
אין כמו הזמנה להכניס את הבנות לאווירה המתאימה:
שרטטנו על נייר צורה של  כף עץ , הזמנו את הבנות ליום הולדת בישול ובקשנו לבוא עם סינר ובגדים שאפשר ללכלך (זה חשוב ביותר אחרת באות בנות מגונדרות ויושבות מבואסות בצד) צבענו בצבע חום והוספנו בקצה סרט מתנה.

 חלק 2 - אווירה - אין כמו תכנון אווירה להצלחת ימי ההולדת , והחלק הכיפי, שאני רותמת למשימה את כל ילדי הבית , כך במקום שהם ירגישו קנאה הם מרגישים שותפות ובעקר גאווה שתרמו להצלחת האירוע , הפעם הוחלט להכין שולחן חגיגי בגינה , שיחכה למטעמים של הבנות. שרשרת כוסות קלקר לבנות שהולבשו על שרשרת לדים שנקנתה ב 20 שקל. פרחים על כדור קלקר ממנג'טים של עוגה . מפה לבנה על השולחן , נרות רחניים , ובלונים ורודים מסביב.

בנוסף נקנה לכל בת כובע שף חד פעמי בעלות של  30 אגורות לאחד .

 חלק שלישי - פעילות
הוכנו משחקי פתיחה - לחימום האווירה , ילדת יום הולדת ישבה כמה ימים על המחשב ומצאה חידות ושאלות מצחיקות על מאכלים . לדוגמא מכאן
משחק שני - מה טעמת? משחק האהוב ביותר, מכסים עניים של ילדה , ונותנים לה לטעום  תבלין או פרי/ מאכל. מצחיק ביותר.
לאחר מכן סופר לבנות  שהשולחן ממתין  וקדימה לעבודת הבישול. הסינרים הולבשו הכובעים נצבעו והשמחה התחילה

חלק רביעי - תחנות הבישול
הוחלט על חמש תחנות - אחת מהם אחדנו כי ראינו שהזמנים לא שווים.
תחנה ראשונה - פנקיק : על שולחן רחב הכנו כל מה שצריך , קמח, נפה, קערות , חלב, שמן , ביצים ו הוראות מפורטות לפי הפנקיק האהוב על ילדת יום ההולדת.  הבנות הכינו לגמרי לבד , כולל ניפוי הקמח. ליד הכירים עמד האבא וטיגן  ללא סוף (אכלו הכל)

תחנה שנייה - פיצה - במקרה זה הכנו את הבצק מראש. ובנות היו צריכות להכין את הרוטב בפוד פרוססור לפי הוראות , לחתוך ירקות וזיתים מעל ולגרד גבינה צהובה - בתחנה זו אני ההיתי , שמרתי מסכינים ותנורים חמים.
תחנה שלישית - ירקות ,  בסלסלה הונחו ירקות וחותכנים שונים ומשונים שנאספו מכל השכנים . וכל קבוצה הכינה מהם תמונה אכילה. היה כיף

תחנה  רביעית + חמישית  - מתוקה במיוחד - הכנו מראש קפאקיק שוקולד פשוט, ושקיות הפתעה , שהכילו קצת שוקולדציפס לבן וחום ,  שני מרשמלו, סוכריות צבעוניות וחמצוצים.  קנינו רוטב שוקולד מוכן של אוסם בבקבוק לחיץ שישמש כדבק וכל אחת קישטה להנאתה. כל העוגות הקטנות הונחו על מגש עגול - ובעצם יצרו את עוגת יום ההולדת.

תראו כמה קצת ממתקים ועדיין נשאר להן מה לנשנש

- כמעט יום לפני, שגיליתי שכמעט ולא השתמשתי בתקציב , הוספתי פעילות נוספת בשוקולד שהתגלתה כמסמר הערב, קניתי שתי תבניות לשוקולד  בצורות , 2 חבילות שוקולד בצבעים , 2 חבילות שוקולד רגיל , וחבילת שקית זילוף חד פעמית. הכל עלה לי 100 שקל וסגר את התקציב.   אזהרה - את השוקולד תמיסו רק במים חמים בתוך השקית , היה מתוק במיוחד. שתי התחנות אוחדו כי  ככה כל קבוצה הכינה קודם את השוקולד , שהוכנס מהר להקפאה ואז קשטה קאפקייק , וכך  לפני תחלופת הקבוצות יכולנו להעביר את שוקולד מהתבנית לצלחת ולהתשמש באותה תבנית.  הכל בניצחו של יש ילד בן 10 - שעבד קשה במיוחד

כל תחנה לקחה לנו 20 - דקות . סה"כ 80 דקות + משחקי ההתחלה 20 דקות וקבלו יום הולדת מושקע במיוחד
בסוף כמובן הוצאו כל המאכלים , הוספנו ריבות מהבית , ודבש לפנקיק , מיץ ויטמינצ'יק בבקבוקי זכוכית וזהו.
הבנות אכלו בשמחה כפולה , שמהולה בגאווה שהכל הם הכינו ובסוף פשוט פצחו בריקודים  ספונטניים על הדשא.
וכלת יום ההולדת? - מרוצה במיוחד וחולמת כבר מה תעשה שנה הבאה.

סיר לעשרה - סלט קוסקוס מלא

כשהייתי אמא צעירה ולה פעוט אחד , הלכתי לקורס מסאז לתינוקות. כחלק מהמפגשים כל אחת היתה צריכה להביא בתורה מאכל בריא לכולם. היינו כ - 7 אמהות מניקות, מה שנראה לי כאתגר גדול ומפחיד במיוחד. עד אז בשלתי טוב אבל רק לשניים איך מבשלים לחבורה גדולה? ואז קמה אשה קטנטונת , עזבו היא אמרה הכל עלי תנו לי כמה שקלים ונסתדר.

ומאז כל שבוע הגעו מטעמים, בריאים  מקוריים ובעקר בשפע . כולם בקשו מתכונים ואני בקשתי הסבר מאיפה באה הקלות הזאת? - יש לי 6 ילדים היא אמרה , אין שבת או חג שאני לא מארחת וברוך ה' בסביבה שלי לכל אחת חבורת ילדים נכבדת וכך גם לאחי ואחיותי - כשאת מארחת כל כך הרבה , את חייבת ללמוד לבשל בחוכמה , תתחילי עכשיו היא אמרה, תאספי מתכונים . תפקחי עניים זה אוטוטו אצלך.  מודה אני לא מרבה לארח, שבת אצלי זה קצת ביחד של הבית אבל בכל פעם שהשולחן גדל אני שולפת אחד מהמתכונים שאספתי במשך  השנים.

את המתכון הבא  למדתי מבני סיידא , הוא מומלץ לשבת - לא כי הוא לא טוב למשך השבוע אלא כי זה מתכון שעושים תוך כדי - רוב העבודה היא בטיגון   והוא טוב רק טרי טרי - אז קדימה לעבודה ותתחילו לחפש אורחים לשבת בערב.

מה צריך?

ירקות לטיגון - בצל, פלפלים צבעוניים, פטריות , חציל , קישואים.

חבילת קוסקוס מלא להכנה מהירה (בעיני טוב רק לסלט למרק תכינו לבד)

פטרוזליה , כוסברה

שמן זית , שמן

מחבת כבדה לטיגון.

ולעבודה

חותכים את כל הירקות לרצועות

מתחילים  בטיגון של הבצל - מומלץ במעט שמן זית - ומוצאים לנייר סופג

אח"כ מחממים שמן עמוק שכידוע ככל שהשמן עמוק הירקות סופגים פחות ,

ומתחילים לטגן כל ירק בנפרד - ואז להוציא לנייר סופג.

בקערה עם מכסה מכינים את הקוסקוס לפי ההוראות ומחכים שיתקרר.

כשהכל קר, מספיגים שוב את השמן שנותר , מכניסים את כל הירקות ומערבבים היטב.

הקפידו לסגור את הקערה שהקוסקוס לא יחמיץ

לפני ההגשה מוסיפים פטרוזליה וכוסברה קצוצה

ומגישים.

בתאבון.

על שמות ועיקובים.

עבר די זמן מאז הפוסט האחרון , ולא  לא הפסקתי בגלל החגים , למרות שבאמת לא נשאר שם זמן לנשום, לא בגלל מחלות ותחלואות של הקרובים לי למרות שלצערי גם אלו  היו  ואפילו לא בגלל ניתוקי האנטרנט האין סופיים שיתקימו באזור שלנו. זה קרה בגלל גוגל.
כמה ימים אחרי הפוסט האחרון קבלתי מייל התראה - מערכת גוגל בדקה את השם שכתבת בפרופיל והוחלט שכיוון שהשם לא מופיע במאגר השמות - הבלוג יושעה לאלתר.
אם את רוצה לערער על ההחלטה תוכלי לעשות זאת תוך ארבעה ימים!
כעבור שבוע שבו כמובן ערערתי  , קיבלתי מייל נוסף שהבהיר שהשם שנתתי אינו תיאור מוכר וגוגל סבורה שהוא שם של עסק - ואם כך זו אינה הבמה המתאימה.
אבל זה לא עסק - כתבתי זה תיאור מדויק אני אמא עם כיפה.
אין אישור - ענו לי מגוגל , תתני שם נורמאלי עכשיו  או שהבלוג ימחק . אז שאלתי את הילדים מי מכיר שם יפה - ונתתי.
ולא אני לא כותבת את שמי לא כי אני מפחדת או מצטנעת אלא כיוון שבעיני הוא פחות רלוונטי ורציתי שאתן הקוראות תתרשמו מהפוסט בלי הקבלה לחיי .
ואכן כן אני מרגישה יותר אמא עם כיפה מאשר כל דבר אחר. אפילו לא אמא עם כיסוי ראש - כי להיות חלק מהכיפה הסרוגהזה המהות לתוכה גדלתי, ובעיני הכיפה היא המיצג  הגדול ביותר ו,המשפיע ביותר על הצורה בה אנו חיים ובוחרים לחיות , לעומת המטפחות והכובעים שהפכו מפריט התקשטות למד דתיות והשתיכות (ופעם אני אכתוב על זה ביתר אריכות)
אז זה אני אמא עם כיפה - מקווה שאתן תמשיכו לקבל אותי ככה ותתעלמו מהשם שמופיע בצד
ואולי יום אחד גם 'רב גוגל' יבין את זה.





אמנם העורבני נראה פה בודד אבל בעצם הוא רק שומר על הלהקה הגדולה שלמטה