יום שלישי, 25 בדצמבר 2012

אורות

וירוס טורדני מנע ממני לעלות את הפוסט הזה במועדו
אבל התמונות מחכות ,  אז קבלו את פוסט חג האורות שלי

כל אחד הוא אור קטן  שרו לנו בגן הילדים
ולפעמים במשך השנים נבנים סביב האור חומות וסורגים



האור  הפנימי רק מחכה שמשהו יפתח את החלון שיציץ פנימה ויגלה אותו
ושאנו מתקרבים , החומות  נפתחות ,  היד כבר יכולה לגעת לחוש בחום הנשלח אליה
והמאיר - מוצא עוז בנפשו לצאת החוצה , להכריז
אני כאן
                                              אני כאן
                               אני כאן
ולא יסף.



יום רביעי, 5 בדצמבר 2012

ידיים שמאליות - כריות

קר בחוץ, סוף סוף!  איזה כיף להתכרבל במיטה או על הספה, להניח את הגוף על מרבץ כריות צבעוני עם ספר טוב או סרט מעניין. האצבעות שלי כותבות והגוף מושך אותי לספה הקרובה ...
כריות . כמו שכותבות יועצות הסטייל למיניהם היא הדרך הזולה והמהירה לשדרג כל חדר. תמיד אני  קוראת את הכתבות האלו בשמחה - האומנם, יש דרך זולה? ואז כמובן מגיעות הדוגמאות עם המחירים - כרית מלבנית 256 ש"ח , כרית עגולה 360 ש"ח. מעניין אותי לדעת מי הם האנשים שירגישו שמדובר בהוצאה קטנה לשדרוג הבית. 
אז אומנם , אני בעלת ידיים שמאליות אבל תפירת כרית נראתה לי  פשוטה ביותר ותאמינו לי - שזה פשוט.
אז מה צריך?
בדים צבעוניים - מה שתמצאו
מספרי תפירה
חוט איכותי ומחט
דבק בדים
קישוטים סרטים וכל מיני
חומרי מילוי - זה הפרט הכי יקר. אני אוספת , יותר נכון מנדנדת לכל מכרי לשמור לי כריות שינה ישנות . כל שצריך זה לפתוח אותן, להפריד עם הידיים את חומר המילוי ולהתפיח אותו. מכל כרית ישנה אני מצליחה לייצר 2-3 חדשות, תלוי בגודל.

תפירת כרית - שלב אחרי שלב: (ההדרכה , לאלו שכמוני, שמאליות! מי שלא מרגישה מאותגרת כאן תשמח להיכנס ללינקים  המצורפים בסוף)
פרסו את הבד על הרצפה, גזרו אותו למלבן גדול


קפלו את הבד לשניים כשהצד היפה כלפי פנים
תפרו מסביב בתפר תך השאירו מקום בגודל הכף  ללא תפירה והפכו

מלאו את הכרית , דחפו פנימה לכל הקצוות . וסגרו את הפתח עם דבק בדים. הוסיפו קישוטים (כמובן עם דבק בדים)
הכרית הוורודה נתפרה רק ב- 3 פאות , ברביעית הדבקתי סקווטש , ככה שקבלנו כרית סתרים, להחבאת היומן / דברים אישיים..

כריות שנתפרו משאריות בדים. הירוקה משמשת ככרית הנקה 

לינקים - למי שרוצה ויכולה לעבור לשלב הבא

חורף נוח ונעים


יום שני, 3 בדצמבר 2012

לעשות את הכל פשוט

קיבלתי מאבא שלי  אימייל שבו מצורף  סרטון  לכבוד חנוכה
עם מסר קצר - "כמה אפשר לסבך דברים פשוטים?".
אולי זה בא על רקע הקושי שלי לסיים את השיפוצים בבית ולהחליט על המטבח?
או שזה מסר כללי לעם ישראל?
בכל מקרה, אני נהנהתי  ולכן אני משתפת אתכן, רגע לפני 8 ימי החנוכה.

יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

סיר לעשרה - מרק כתום ליום סגרירי

מרקים זה אהבה ישנה שלי. קלות ההכנה, הצבעים והבונוס הבריאותי - מפתים אותי להכין מרק גם בימי הקיץ הלוהטים כשהמזגן עובד ללא הפסקה.
והפעם מרק הבית - המרק הזול והאהוב ביותר על הילדים - שקל להגדיל את הכמויות לפי מספר הנפשות .
מה צריך?
דלעת - ל 6 מנות 600 גרם
3 גזרים
בצל או שניים גדולים (מומלץ בצל סגול)  - חתוכים לטבעות
יש שורשים זולים בסופר : שורש פטרוזליה/ סלרי ? - כדאי להוסיף. אין ? אפשר לגוון בקצת קישוא ירוק - לא אוהבים ?  לא חובה בכלל.
יין לבן

בסיר גדול מחממים מעט שמן זית ומטגנים  את הבצל עד להשחמה.
מוסיפים את הדלעת והגזר ומאדים מעט יחד.
אם הכנתם תוספות - הוסיפו אותם כעת  וערבבו טוב.
מוסיפים מים עד לגובה הירקות!

בהרתחה - ניתן לתבל באבקת מרק או בחוויג.
ועכשיו - חוזרים להתכרבל בשמיכת הפוך

כשהגזר רך,
טוחנים כמעט את הכל עם בלנד מוט (תשאירו קצת ירקות לנגיסה)
מוסיפים 2 כפות יין לבן.
מבשלים עוד כמה דקות הכל יחד. 

זהו מוכן להגשה  
אנחנו מוסיפים אטריות ביצים  - ושבעים.

ימים גשומים לכולנו.

יום ראשון, 25 בנובמבר 2012

בלבוסטה - פרק ראשון

  • בלבוסטה – אישה שמנהלת את העניינים. במקור: באלאבאסטע - בעלת הבית נלקח מפה
  • ביום רביעי אחד, יובלות לפני שהיתה פה עוד מלחמה שדחקה את הכל החוצה, ערכתי כרגיל את הקניות השבועיות. בחיינו המלאים והעמלים , ובתוספת  מחיר הדלק שרק מאמיר ועולה. אני משתדלת לערוך את כל הסידורים והקניות באותו יום. בכפוף לרשימה  ולכסף שנותר.
    וככה יוצא  שבעוד בסופר אני הולכת במתינות קצובה, משווה מחירים ועובדת לפי רשימה מוכנה מראש, בשאר החנויות אני מציצה ככה על הדרך , בדרך אל היעד, חותכת מהר החלטות  וענינים כספיים ומשתדלת לחשוב לכל הכיוונים.
    כי כבלבוסטה מרובה - אני חייבת לחשוב  לא רק על תלבושת בית ספר  ובגדי שבת . אלא לצפות למרחוק לכמה חתונות, אירועים ושבתות נוזמן בזמן הקרוב, מתי ואיפה הם יתרחשו ומה ילבש כל אחד מהילדים. מה נאכל בימות השבוע והאם בשבת הקרובה נוזמן או נארח, על איזה כשרות האורחים מקפידים יותר מאיתנו. מי ילדה וצריך להכין לה ארוחה, מי תהיה אמא של שבת בגן ותחלק  ממתקים. כמה מזומן להשאיר לקופות הצדקה של הילדים, ולכספים האינסופיים שאוספים הוועד, הסניף, החוגים.  ובין כל זה לתכנן את החגים, ימי ההולדת, מעבר בגדים בין חורף וקיץ , ביקור אצל ההורים - טלפונים לחברות אהובות אך נשכחות. לזכור לחדש את מלאי העפרונות , לארגן ערמה של מתנות יום הולדת קטנות כשהילדים מוזמנים, לשלם בדואר, להכניס את האוטו למוסך לפני הטסט. לתקן את החצאית של הקטנה. לקנות כפתורים למכנסיים של הגדול - ומה עם להיות דודה טובה ולקנות שי קטן לכל אחד מהאחיינים לכבוד חנוכה. וכל זה להספיק עד אחד בצהריים כשהילדים מתחילים לחזור ממוסדות הלימוד - וארוחת צהריים מוגשת.
    הרבה מחלומותי בהקיץ אני מתכננת להיות מן בלבעבוסטה כזאת :
    נלקח מhttp://www.whatkatieate.com/vive-la-france-and-a-few-missing-oeufs/

    ובמציאות רוב הזמן אני מוצאת את עצמי כך:
    ערמות הכביסה מחכות בסבלנות על הרצפה שלי


    בין לבין אני משתדלת להפנים את החומר מכל המומחיות והמדהימות ומארגנת לי פינות חמד כאלו

    וכחלק מהבלוג המתרקם כאן , אני אחלוק אתכם כל מיני תובנות של בלעלבוסטות . והראשונה בינהם  פסח
    כן, אני יודעת שלרגע זה הזוי להתחיל לדבר על פסח כשאתן עורמות כמויות של קמח ושמרים לסופגניות דביקות שימלאו כל פינה בבית.  אבל מזמן הגעתי למסקנה שפסח הוא חג הבלעבוסטה. ברגע זה בליל הסדר הכל נגלה לעין. כמה מאורגנת, מסודרת ומחושבת היית במשך כל השנה כדי להגיע לחג עצמו חדשה , נינוחה עם בית  מתוקתק. ולכן פסח מלווה את מחשבותי במשך כל השנה.   והנה הקישור לקטע מלמעלה .. בעודי  שואטת בקרב מול הזמן להספיק את כל המשימות אני עוברת מול חנות  של נעמן פורצלן ומגלה שכולה ב 70% הנחה. לרגע אני אומרת לעצמי : המשיכי הלאה! חבל על הכסף ואז , עוד מחשבה. בפסח הקודם ממש נגמרו קערות המרק - והנה הם פה כל כך זולות. אז נכון, יש גם לפני פסח מבצעים, אבל שם ההוצאות מרובות גם ככה והזמן מועט.  הצלחות נקנו ונעטפו טוב.  בטוש גדול נכתב שהם עדיין לא עברו טבילה, ומשימה אחת לפסח נמחקה
    אז מה אני ? סופר מאורגנת או משוגעת?
    שלכם, אמא עם כיפה.

    יום חמישי, 22 בנובמבר 2012

    אמא עם כיפה ומלחמות

    אני לא יודעת מה אתכם, אבל בימים האחרונים ממש לא היה לי חשק לכתוב או לקרא משהו. המצב ...
    במקרה הפרטי שלנו, במובלעה קטנה , בין ירושלים לתל אביב נהננו משמיים נקיים ללא רקטות  טילים או כיפת ברזל. ולמעט מאורע בלתי נתפס   ביום ראשון על כביש גהה , בו פשוט ירטו טיל מעל הראש שלי ואחרי כמה דקות המשכנו בחיינו המשונים כרגיל . הרי שרוב המלחמה התרחשה  בטלויזיה.
    ועדיין תרמנו את חלקנו למאמץ המלחמתי בתפילות , תרומות , תמיכה טלפונית באמהות וגם שלחנו חייל אמיץ אחד שהוקפץ באמצע  ארוחת שבת  - עזב ארבעה ילדים המומים ויצא להחלם. וב"ה יחזור היום בשלום הביתה לאחר מקצה אימונים שלא בא לידי מימוש.
    ואני מרשה לעצמי להתעקב על הנקודה הזאת רגע, לא של המלחמה אלא של השבת. בזמן האחרון הרשת מוצפת בדברים טובים - בלוגים של נשות המגזר , אתרים חדשים נפתחים ומנסים ליצור עניין, אלא,  משום מה, לכולם קו אחיד , זה נכון שאנחנו מתנחלים, דתיים ומאמינים אבל בעצם אנחנו כמו כולם יש לנו אותם בעיות, אותם תפילות אותם מחשבות. ואני שואלת האומנם? נכון כולנו בני האדם מתעסקים בצרכים הפרטיים שלנו אוכל, אהבה , הכרה , מחסה אבל בתוך זה לנו בעלי הכיפה יש צרכיים מיוחדים. אוכל - רק כשר, אהבה - אבל מה עם הפרדה? הכרה- אבל בצניעות ומחסה  - בעל סממן אידיאולוגי של שמירה על ארץ ישראל, קירוב לבבות, הפצת היהדות, תמיכה בשכבות החלשות ..
    זה לא שאני מרגישה שונה. אני שונה.  70,000 חיילים הוקפצו בשבת אבל בכמה בתים הנשים סגרו את הדלת ולא יכלו להתעדכן במצב?. בכמה בתים, בשבת בבוקר הבנים התחבטו איך הולכים לבית הכנסת בלי אבא, איזה מוזר שאמא מקדשת ולמה  אבא חילל שבת אם אף אחד לא גסס להם מול העניים כמו שלמדו בבית הספר.
    אתמול פנתה אלי שכנה שלי , שבעלה קיבל אפטר לכמה שעות במרמור גדול. מה אני צריכה אותו באמצע שבוע, שישחררו אותו לשבת ! הם לא מבינים את זה? , טוב, זה לא שאני מצפה שמלחמות ישבתו בשבת ואומות העולם יעצרו מלכת בשביל הקידוש שלי. אבל ברגעים אלו  יש משהו שרק  בקהילה המקומית שלי יכולים להבין אותי וממש לא בא לי ליחצן שאני כמו כולם.
    ובאמת אני מורידה את הכובע בפני כל הנשים הנשואות לבעל בקבע. איך? , ממה אתן  עשויות? ואיך אפשר לעזור?
    אז ברוך ה'  שעשה לנו ניסים אין ספור במלחמה זאת -  בכמות כזו שנראה לי שצריכים לצבור הרבה זכויות עד המערכה הבאה. ברוך ה' שמחזיר לנו אותם בשבת הקרובה בריאים ושלמים .
     עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן.

    יום ראשון, 11 בנובמבר 2012

    יום הולדת מסיבת פיזמות

    נכון , התמונה לא משהו , בעצם כל התמונות לא הכי מוצלחות כי הילדות השתלטו גם על המצלמה . אבל מדובר במסיבת יום הולדת שווה במיוחד.
    לנו במגזר הדתי , אפילו אין התלבטות אם להזמין למסיבה כזו רק את הבנות , כי הרי לומדים יחד רק בנות. אז מדובר ביומהולדת קליל לחלוטין מלא בקולות נרגשים .
    אנחנו , חגגנו לבת שבע יום הולדת פיזמות בחצר הבית עם אוהל גדול  על הדשא, אבל אפשר להעתיק את החגיגה גם לחדר הילדים. ראיתי אצל חברות וזה מוצלח ביותר. מפנים את המיטות . מכינים את האוהל בקלי קלות (בהמשך) פורסים מזרנים  וזהו.

    מה מכינים?
    בשביל האווירה גזרנו המון כוכבים מברסטול צהוב ופיזרנו אותם ברחבי מתחם יום ההולדת , למהדרין אפשר להצטייד בכוכבים זוהרים שידלקו כשהחושך ירד.
    אפינו עוגיות כוכבים (חותכן הכי פשוט בחנויות של חד פעמי) מקושטות בקרם  מרמשלו וסוכריות - צהובות כמובן
    בחנות של חד פעמי , קנינו ,ממש במבצע, כוסות מפנקות  של ברד. אליהם צרפנו קשיות מצוירות שנקנו בהכל בשקל (שקל ל- 5 קשיות) , את הכל ערכנו על מגש גדול  .  עם בקבוקי מיץ צהוב  כמובן (לא בתמונה)

    הפתעות ויצירה -
    כמובן אחרי ביקור בחנות המצילה 'הכל בשקל' אספנו נרתיקי רחצה קטנים ומתוקים . סבוניות עם סבון קטן וריחני ומראה מעץ.
    לבנות נאמר שעליהם להתארגן כראוי לשנת לילה מחוץ לבית ולכן עליהם להכין תיק כלי רחצה מקושט. הם קיבלו בשמחה את הפריטים , וקישטו בטושים את  מראת העץ.
    לאחר מכן חלקנו חימר קל והכנו יחד כוס קטנה להחזקת מברשת השיניים. חבלת חימר קל הספיקה ל 15 בנות פלוס ערכה קטנה של צבעי גואש (עם נצנצנים כמובן) . בעלות כוללת של 30 ש"ח.

    טששטשתי קצת את פני הבנות  כדי לשמור על פרטיות

    אחרי שהבנות  יצרו והתארגנו. עם התיק החדש כמובן, הקרנו להם סרט וחילקנו   את המיץ בכוסות הגדולות וארוחת ערב קלה של משולש פיצה וירקות חתוכים. וכמובן ממתקים..

    לאחר מכן הוזמנו הבנות לאוהל לישון

    האוהל עצמו הוא בסה"כ סדין לבן גדול. תלינו מצד לצד חבל חזק. מעליו  את הסדין וקשרנו  בפינות בקשירת צופים ידועה, כלומר אוהל בני עקיבא -  לוקחים אבן קטנה, מלפפים בה את קצה הסדין וקושרים את הגולה שנוצרה לחבל חזק. , מלפפים את החבל לאבן גדולה וקושרים היטב.


    כדי לתת אוירה מיוחדת תלינו באוהל שרשרת נורות  - שביומיום מקשטת את חדר הבנות . אפשר גם בשרשרת לד פשוטה שנמכרת בכ -20 שקלים בשווקים.

    הבנות התרגשו מאוד - וכמוהן התקשו להרדם ולכן סיפרנו סיפורים , ובסוף אמרנו יחד שמע ישראל.
    מסקנה - בסכום נמוך מאוד וקצת יצירתיות תעניקו לחוגגת יום הולדת שלא היא ולא חברותיה ישכחו במהרה.
    שינה טובה והרבה מזל טוב.

    ברוך עושה מעשי בראשית

    יהי רצון מלפניך
    שתרבה גשמי ברכה



    שתיתן מטובך למען פירותנו


    שתצמיח מקירבנו רק את הטוב הירוק הרענן והבריא

    שתזקוף גווינו  ונהיה חזקים ונטועים באמונתינו


     שתרווינו בחוכמתיך  ולא נהיה קמלים ויבשים


    שנהנה מזיוך תמיד

     מגינתי הצנועה המודה על הגשמים כן ירבו.

    יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

    מה לי ולפוליטיקה

    בנט , אורלב, הרב סבג, ביבי , דרעי, הרב שי פירון - באמת למה לי פוליטה עכשיו.
    קשה להתעלם מהמצב  העגום של הציבור שלנו במדינה , מצב שהולך ומדרדר. שכונות שלא נבנות, בתי כנסת לא מתוקצבים, הוצאות מטורפות למוסדות לימוד , איומים על ישיבות ההסדר , פגיעה בתקציב תנועות הנוער,  להמשיך?
    מרגיז לחשוב שכל ההטבות האלו - כמו שקוראים להם בכנסת נתנות לפי מספר המדנטים שיש לבית היהודי. או לפחות לפי מידת האסרטביות שיש לקומץ המנדטים שם. ועוד יותר מרגיז לחשוב שצריך להצביע להם  משום חישוב כלכלי. והרי במדינה מתוקנת כל הכספים  האלו היו מגיעים מתוקף חוק כלשהו ולא מתוך שתלדנות .
    כי באמת חוץ מלחשוב  על השגת תקציבים . אני לא מצליחה למצא  שום סיבה להצביע למפלגה הזאת, בזירה המדינית הם אכזבו כבר מזמן ואולי אפילו הרימו ידיים. תיק חינוך הם לא יקבלו , השגים של ממש .. נו... אשמח אם תשתפו אותי
    באמת באמת למה לי פוליטיקה עכשיו.
    למה  להשחית את העניים בכותרות בשבע ובמקור ראשון שמשמיצות את המתמודדים השונים?  שבאמת שטרחתי לא לקרא אותם
    למה לא נמצא מנהיג אמיתי למפלגה, מנהיג עם קבלות של עשייה , עם דרך חינוכית , עם אגנדה חברתית  , אה רגע יש אדם כזה , שי פירון ,אבל הוא הלך עם יאיר לפיד. תנסו להסביר לי את זה.  לאם זה מוביל?. או הר' אמסלם. אה הוא חרדי מדי בשבילנו. רגע יש עוד אחת - נמרצת ואטליגנטית , ציפי חוטבלי , אבל היא בליכוד.
    אז באמת , ופעם האחרונה - למה לי פוליטיקה?
    אולי כי פשוט אין לנו ברירה
    שנתבהר הפעם

    יום שישי, 2 בנובמבר 2012

    שיר לשבת - קול דודי של מיקה קרני

    אחד מהבילויים האהובים עלי הוא  שיטוט בפסטבלי תרבות - לצערי רבים מהם נערכים בו זמנית , בעקר בימי חול המועד. אחד מהם - מוצלח ביותר הוא פסטיבל 'מוזה בסוכה' שנערך בשוהם .
    הכייף שבפסטיבל שוהם הוא שאתה לא יודע למה אתה מגיע, וסומך על המארגנים שיקלעו לרמה  גבוהה מאתגרת ומעניינת של מופעים.
    השנה , פעם ראשונה שהרגשנו אכזבה כבר בכניסה למתחם ,  סטנדאפ ? מיצגים של תנועות  נוער? עוד מיצג של שחקנים חובבים שלא ממש הבנו על חול ? מפגשים רצינים של אומנים ? אה ... רגע יש פה משהו אה יופי מיקה קרני. אני מתה על אף אחד לא בא.... וזה כבר מאוחר.... ואניאניאניאנאניאנאנאינאיאנאינאנאינאיני .

    רגע, מה קורה פה. כלים אקוסטים על הבמה, עשן לא נגמר ממכונה קטנה בפינה, אורות נוגים , מיקה קרני בשמלה לבנה ארוכה וצנועה. ולידה  צמד בחורות כשרות למהדרין והם מתחילים לשיר

    היה נדמה לי ששמעתי משהו על הפרויקט החדש שלה ,  עם בית הספר מזמור ולתומי, חשבתי שמדובר בחומרים שהם שרות .אך מסתבר שמדובר בשיתוף פעולה יחודי ובחיבור הפנימי של קרני עם הטקסטים הנפלאים של שיר השירים  יחד עם אנטרפטציה אישית.
    אז אחות קטנה עורי! הקיצי מאבלך כי בא אורך קומי!   מבט אחת בתמונה המשובחת של הקליפ תמלא אתכן עדנה לאמת הפשוטה והנקייה של פעם.
    מיקה קרני - שירה, קלידים וכינור, תומר ישעיהו - גיטרה ובוזוקי, יוחאי כהן - כלי הקשה, אורי וינוקור - בס, יערה סמינה - קולות, אושרת מסאלה - קולות, מוריה מעטוף - קולות.

    שבת שלום !

    יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

    בילוי זוגי - פסטיבל בין שמיים לארץ למחול יהודי


    ‏פסטיבל בין שמיים לארץ‏

    כמה פעמים יצא לכם לבלות בזוג ערב תרבותי שלא כולל בו אוכל?
    אז הנה הצעה  שלא תוכלו לסרב לה -  ערבי מחול בירושלים , כן כן ממש עכשיו.
    מדובר במיזם משותף של בית אביחי , בית הספר 'כל עצמותי תאמרנה' ועמותת הכוריאורפים.
    זו השנה הרביעית של הפסטיבל שהתחיל כערב קטן ואנטימי , נסיוני מאוד ומלא בתהיות ושאלות של רבני הציבור הדתי וכיום הוא חגיגה של שלושה ימים במרכז ז'ראר בכר בירושלים: סדנאות, מיצגים, הופעות וגם תערוכת צילומים קטנה אך משובחת בלובי.

    בית הספר כל עצמותי תאמרנה , הוקם לפני כ - 5 שנים (סליחה מראש אם לא דייקתי בפרטים) ע"י מספר בחורים שרצו לחקור ולגלות את הצורך שלהם בריקוד ובהבעה דרך הגוף. הם חברו לכיאוגרף והמנהל  האומנותי רונן יצחקי ,שבא מעולם המחול הכללי והחלו ללמוד מחול. יש שיגדירו אותו מודרני.  מאז בית הספר קרם עור וגידים, יש לו משכן משלו בירושלים , שיעורי ריקוד מסודרים וגולת הכותרת להקה , סליחה , בשם המקצועי   אנסמבל כעת . שמשתבחת עם השנים.
    אם בתחילת הדרך חוללו על הבמה גברים דתיים , מסקרנים עם אמירה מוצהרת בסגנון תראו איך העזנו, הרי שאתמול על הבמה קבלנו אומנים עם מופע מדויק מהוקצע שעולם התוכן שלו הגיע מהעולם הדתי.

    אתמול, זכינו להיות בערב הראשון של הפסטיבל  -שהוגדר בצורה תמוהה  כערב שבו על הבמה רק גברים בקהל נשים וגברים כאחד  , זו אמורה  להיות תעודת כשרות למשהו?
     נהנהתי  כבר מההתחלה  לראות איך הרחבה לאולם מלאה באנשים מעולמות שונים שאוהבים או סקרנים לגבי מחול.
    אז מה היה לנו שם ?
    בתחילה , צפינו במופע בכורה "נניה"  של הכיאוגרף אלעד שכטר , שיתוף פעולה בין שניים מרקדני אנסמבל כעת  ורקדנים מקצועים. דווקא  הקטע הזה קצת אכזב אותי, הרמה לא היתה אחידה, נראה שהמסר של היצירה לא מחודד מספיק והקטע כולו לא לקח אותי לשום מקום וכלל הרבה עבודה גופנית ואלמנטים שחזרו על עצמם . אך מדובר ביצירה חדשה, בוסרית  , שהקהל ברובו אהב והחמיא במחיאות כפיים מרובות.

    כמנחת ביניים הוצגה  עבודת הוידאו של אסף גרנאט "שאגאל בין שמיים לארץ" , אנימצית וידאו קצרה ואיכותית ביותר. ממש פנינה אומנותית - חבל שבתוכניה לא הרחיבו לספר לנו עליה כפי שנהוג במוזיאונים.

    קטע שלישי - מחול : להקת המחול ורטיגו בקטע מתוך "מאנא" , על הבמה עלו רק הגברים מלהקת ורטיגו לבושים בשמלות נזריות , העזר שלידי חשב שזו התרסה על כך שלא נתנו להם לעלות נשים לבמה , אני לתומי חושבת שזה חלק מהיצירה וכדי להכריע אני מוכנה לראות את המופע המלא ברגע שיזדמן לי.  הקטע הקצר המרגש והמהוקצע הזה השאיר לנו טעם של עוד.
    אפילו לרגע חששתי - איך יעלו חברי כעת אחרי הרמה הגבוהה שחוללה על הבמה, אך על דאגה ....
    כקטע מעבר - הוצגה עבודת הוידאו  'סיטי דאנס' שתעדה את  אנסמבל כעת מציגים קטעים מתוך העבודה שלהם כביש מספר 1 במרחב העירוני של ירושלים. למרות הכוונות הטובות והצורה המקצועית בה העבודה נערכה , היה קצת מאכזב שהמרחב העירוני לא היה כל כך קיים בעבודת הוידאו הזו. מקורות מההפקה סיפרו לי שעל רצפת העריכה יש כמה קטעים מעניינים של ירושלמים שמצטרפים לריקוד של הלהקה - בקשתינו הצנועה,  הכניסו כמה קאטים מענינים כאלו פנימה .

    ובסוך בעיני, גולת הכותרת , המופע שבאמת שווה לקנות בשבילו כרטיס: העבודה  'כביש מספר 1 ' של אנסמבל כעת. בגרסתם המורחבת שהיום הם ,בלי עין  הרע, שמונה בלהקה . בהופעה מהוקצעת ומרגשת של חנניה שוורץ - שמוביל את היצירה. הם נתנו מופע שהמם את החושים, אתגר את המחשבה ובעקר  תבע עוד עוד עוד .
    על קטע עצמו תוכלו לצפות פה - חפשו במשדרים הבית היהודי של תאריך 27.10 וצפו מדקה 37 .
    לסיכום:
    1. יש רקדנים דתיים בירושלים  - אז רוצו לקנות כרטיסים
    2. לא הספקתם ? עקבו אחרי האנסמבל , בקרוב שמעתי הם ישתתפו בעוד כמה פסטיבלים
    3. יש גם ערב לנשים - לצערי לא אגיע , ב"ה בפעם הבאה.
    4. תתחברו לעצמכם פנימה  - יש יצירה יהודית , נקייה  - אני מבטיחה לעקוב ולדווח ...
    5. פנייה נרגשת לאנסמבל כעת - זה הזמן , לעבוד במרץ ולהרים ערב שהוא כולו שלכם. מחול נטו. מבטיחה לעזור להפיץ.

    לאתר של הפסטיבל  כנסו לכאן
    לקניית כרטיסים כנסו לכאן

    יום ראשון, 28 באוקטובר 2012

    על רבין, רחל אמנו ולימוד תורה

    כשהייתי בבית ספר יסודי, אחד הטובים לדעתי, פגשתי את רחל אמנו בהכנות למסיבת בת המצווה שם שרנו : רחל רחל .. מבכה על בניה. לתומי חשבתי שהיא מבכה על הבנים שבגיל הזה לא היו אטרקציה גדולה במיוחד עם חתימות השפם המצחיקות והקול המתחלף .
    כשבגרתי והגעתי לתיכון, שלצערי לא ראוי לציון מיוחד,  התמלאו ימינו במלחמה על צביונה של ארץ ישראל וכך בהפגנות הגדולות של הגוש הציוני , בתליית הפלקטיםו בפעולות של חודש ארגון פגשתי פעם שניה את רחל המבכה על בניה - כשבניה בשלב הזה היו  השמאלניים המסכנים , נטולי יהדות ואהבת ארץ ישראל האמיתית.
    ואז רבין נרצח.
    אני הייתי אז בשנה שניה של שירות לאומי - חולשת על איזור הצפון של בני עקיבא ונאלמתי דום. מה עושים עכשיו ,
    איך , ותסלחו לי על הצניות והחשיבה הילדותית, איך דוחסים את האסון החברתי הזה לתוך חודש הארגון?
    למרות שזה נשמע מצחיק וטפשי , מסתבר שבשאלה הזאת עסקו רבים וטובים , ואז מי הגיע לעזרתם ? כמובן רחל אמנו.
    כמו כל סיפורי הניסים , בהם רחל אמנו מתגלה בפני חיילים, מתנחלים ושאר נידכים, כך היא התגלתה בפני מובילי הציונות הדתית ופתע היא זכתה לעדנה.
    תוכניות נכתבו, מכתבים נשלחו ויום רחל אמנו נהיה רשמי. הנה גם לנו יש טקס חשוב רציני , ואפילו ציון קבר לבקר בו  והכי חשוב תפילה , תפילה לנשים דרך אגב שלרגל המצב אומצה על ידי כולם.
    ולא, זה לא שאני מזלזלת , חס ושלום בדמותה של רחל ובזכות שיש לנו להתפלל לנשמתה . אבל הסמיכות .. נו, העקר שגם על ביתינו תרחף עננה של קדושה. ונזכה תמיד להיות אהובות על בני זוגינו וסביבתינו.
    ומה לזה וללימודי התורה? בשנים האחרונות אני זוכה לחוויה מפוקפקת של חזרה לתקופת בית הספר היסודי שם נלחמתי בשיניים להבין  מה בדיוק רוצים ממני בלימודי תורה. חוויה שגרמה לי להתרחק במשך שנים מהמקור הבסיסי ביותר שיש לנו, ולהעדיף  לימודי מוסר על פניהם. והנה , אני רואה שלא רק שלא למדו במערכת כמה רע הם עושים, אלא הרצינו ושכללו את לימודי התורה לידי מחקר מדעי של הסברי רש"י האגדה ומפרשים שונים . עד שילדינו נהיו  מותשים מלימוד התורה , רחוקים מאי פעם מלהבין את הטקסט ובעקר נרעדים וסולדים שהם מגלים שיעור תורה במערכת .
    ואני תוהה , עד מתי? האם גם פה צריך לחכות לאירוע שיזעזע את המערכת כדי שתבין שאולי היא  העמידה דור יודע הלכה אבל לא דור שחי את התורה ושואף לנהוג כאבותיה. אולי אירוע כמו רצח שנעשה על ידי אדם דתי? למה אז , בנקודה הזאת לא אמרנו , סטינו מהדרך - שאפנו לגבורות ושכחנו מעשה אבות ? למה  לא מבינים עד היום במערכת שלנו ,שהתשובה האמיתי שיש לציבור הדתי להציע זה לא  ימים אלטרנטיבים או  השתתפות בעצרת משותפת , אלא לימוד יום יומי , לימוד לשמא של התורה , והעמקה בדרך החיים שניתן ללמוד ממנה. לימוד טקסט פשוט כדי שילדינו יבינו באמת מה זה לא תרצח , לא תגנוב , לא תנאף  - שהלימוד יהיה בשבלם ולא בשביל התעודה . רק כשנדע שילדינו ינקו לדמם את דרך התורה , את דרכי האבות - נדע שרק שלום ואהבה הם יביאו.

    מוזמנות להגיב.
    נלקח מאתר מורשה

    יום שישי, 26 באוקטובר 2012

    שיר לשבת

    השמש מתחבאת לה מבעד לעננים
    האדמה משוועת לגשמי הברכה
    והסירים רוחשים מרק ריחני וטעים
    הילדים , ברוך ה' בריאים ושוהים במוסדות הלימוד.
    וזה הזמן שלך

    גם לשמוע משהו לנשמה.
    קבלי את אודהליה ברלין - אם עדין , בטעות , יצא שלא שמעת אותה.
    כן מדובר בבת של .. מוסא אבל בהחלט עומדת כאן  יוצרת עצמאית , מוכשרת בטירוף .
    אני ראיתי אותה כבר בשתי הופעות - אחת אנטימית ואחת משפחתית עם אמא אבא ושני אחים בעלי תסמות דאון שאומצו ע"י המשפחה.  בשני המקרים התפעלתי מיוצרת דתיה שלא מוותרת , יודעת להיות מקורית , חדשנית לקהל הדתי ובעקר בעלת תעוזה.
    אודהליה לקחה מאפיינים של זמרות רוק רך שנשמעות ללא הרף בגלץ, ויצקה לתוכם תכנים אישים מעולם רוחני אבל גם מעולם  אישי ופרטי של בחורה דתייה
    איזה נחת, אפילו התמונה הזאת מלאת מקצועיות ותעוזה -  זמרות המגזר , תלמדו . גם לציבור הנשי מגיעה אסטתיקה .
    אחד מהשירים האהובים עלי ביותר הוא ביצוע משותף עם מיקה קרני, (שגם לה פרויקט מקורות חדש , שארחיב עליו בפוסט נפרד.) שאין מה להגיד,  הוא רלוונטי תמיד.
    ביוטיוב תמצאו שירים נוספים חלקם מבית אבא, חלקם פשוט מוכרים אך משמחים. 
    תהנו ותפרגנו - בקנית הדיסק או קנית כרטיס למופע הבא שלה. הרי גם אומנים צרכים בסוף להכין שבת.

    שבת שירה, גשם ומאכלים טובים.
    אמא עם כיפה.

    יום רביעי, 24 באוקטובר 2012

    סיר ל עשרה - פסטיל צמחוני

    יש פעמים שרק לחשוב על לבשל שבת , גורם לי  לחולשה , כאבי בטן ועוד כל מיני מחושים שמחייבים פשוט מחייבים , לנסוע שבת.
    אך כיוון שבעלת בית מרובה אני, וילדי כבר בתנועות נוער ולא ממש ששים לצאת מהבית - טוב רק לסבא וסבתא, אני מחפשת כל מיני דרכים להכניס שמחה לבישול.
    אחד מהם זה הכנת הפסטיל, אומנם מדובר במתכון מעט ארוך , אך המרכיבים שלו זולים וזמינים ,ניתן להכין ממנו כמות גדולה,  הוא מזמן עבודת ידיים מהסוג השורשי והמרגיע. והכי זה מתכון של שותפים למטבח ,  אז אם יש ילדים אוהבי בישול זה תפור בשבלם .
    וכשקולות הפטפוט , הצחוק ורחש המחבת מעורבים יחד אני מלאת אנרגיה.
     בילדותי היו מכינים את הפסטיל תוך הכנת המפרום  כי זה בעצם מהשאריות של תפוחי האדמה וכמובן שהיו ממלאים בבשר , אני מכינה אותו צמחוני.
    אזהרה קטנה : מדובר  במשהו כל כך  טעים שרוב הפעמים הוא לא מצליח להגיע לשבת אז תשמרו על הצלחת בשבע עניים.
    חימום על הפלטה - רק בקומה שניה - אם מכסים לראות שיש קצת אוויר ,שלא יתייבש.

    אז מה להכין?
    תפוחי אדמה אדומים לבישול
    קופסת פטריות טריות - מה שמתחשק
    בצל גדול
    פטרוזליה - רק אם אוהבים
    פרורי לחם
    ביצים
    מלח, פלפל, פפריקה מתוקה, סומק.

    ולסירים:
    בסיר אחד בשלו את תפוחי האדמה בקליפתן עד שיהיו רכים למעיכה.
    בסיום תניחו במסננת כבדה ותנו להם להתקרר ולהתייבש לפני שתתעסקו אתם .
    אני אוהבת לבשל את תפוחי האדמה בחמישי בלילה ולהניח על השיש עד שישי.

    במחבת טגנו במעט שמן זית -
    בצל קצוץ , פטריות קצוצות
    תבלו במלח ופלפל
    אם אתם אוהבים הוסיפו בסוף פטרוזליה - על אש מכובה.

    בקערה גדולה מעכו את תפוחי האדמה תבלו אותם בפפריקה ובסומק

    והחלק הכיפי - שטחו מעט תערובת בכף היד - הניחו כפית של פטריות במרכז וגלגלו לכדור.


    את כל הכדורים המפתים האלו  - גלגלו בביצה טרופה ואז בפרורי לחם (אין צורך לתבל שוב) , ממש כמו שמכינים שניצל
    ואז ישר למחבת חמה לטיגון בשמן עמוק.
    בתאבון

    יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

    מוצ"ש - בשעון של חורף

    מה נסגר עם שעון חורף? תמיד מספרים לנו שהוא  הוקדם בשביל הדתיים ואני שואלת , איזה דתיים?
    איזו אשה הצביעה בעד קיצור יום שישי והדחקת  ההכנות לחמישי בלילה?  איזו אשה העדיפה לגמור את סעודת שבת הארוכה , לנוח רק קצת וכבר לטרוח בהכנת סעודה שלישית? אז נכון סעודת  ליל שבת נאכלת בנחת וזמירות שבת כבר לא מלוות בנחירות העדינות של הילדים מהספה. אבל עדיין,  הסעודה על דברי התורה והשירה שלה נגמרים בשעה מוקדמת  ואותם ילדים שבקיץ לא יכלו  לחכות  לשינה המיטבה מתמלאים כוחות ורעיונות למשחקים ושיחות עד לעומקו  של הלילה.
    אבל הכי מכולם מטריד אותי מוצאי שבת. תמיד בסופה של שבת משפחתית , שהארוחות נאכלו בנחת , הוקדש זמן לכל ילד - ואפילו נמצאה זמן למנוחה מתוך תענוג , מביא איתו מוצ"ש דכדוך קל. אולי זה צאתה של הנשמה יתרה של שבת, אולי אלו טרדות השבוע שמתחילות לחלחל  ואולי...
    בשבתות של קיץ ,  כשהשבת נגמרת כמעט ביום ראשון - הדבר נחסך ממני או לפחות לפרק זמן נכבד, אבל עם שעון החורף הזה , שהשעות עוד לפנינו - הפיתוי להתחיל עם הכביסות , הנקיונות של אחרי שבת  ואפילו כמה שיחות לעבודה גדול מתמיד , וכך טרדות השבוע זוחלות שועטות לתוך המוצ"ש ומדחיקות את עונג השבת .
    כן, היו זמנים  ועיתותי בידי  בהם ביליתי במלווה מלכה , עם בורקס מופשר וגיטרה מזייפת אבל זמנים אלו חלפו זה מכבר וכעת, ביתי בידי וזמני שייך לכולם. והשבת ? ברוך ה' אוטוטו עוד כמה ימים, וצריך להתחיל להתכונן...

    בהחלט , לא צולם בשבת.

    עוד משהו
    השבוע הבת שלי התחילה את שבט זרעים ,בבני - עקיבא  ישר לתוך חודש הארגון בסימן 'נאמנים לדרך'  - מעבר לתחושת הפליאה והגאווה על היותי אם לילדים כך כך גדולים , אני מלאת קנאה בחוויות , בצרידות הגרון ובויכוחים האידואלוגים שמצפים לה בתנועה - יאללה תעשי חיים ואל תחזרי  מאוחר מדי.  

    יום חמישי, 18 באוקטובר 2012

    יום הולדת לבת 9 - בנושא בישול

     אני לא יודעת איך זה אצלכן, אבל אצלי ימי הולדת לילדים זה מאסט, דווקא כמי שיש לה  ארבע ילדים , עבודה ואין ספור משימות אני מרגישה שיום הולדת זה זמן מצוין לשים את הילד במרכז  וליצור תוך כדי שיתוף פעולה של כל המשפחה.
    לאחרונה אני נתקלת בשיחות עגומות, מבחינתי, שמשמיצות ימי הולדת - כמרוקני תוכן , בזבזני  כסף וכבזבוז  זמן מיותר - אין לי אלא להצטער כל כך שסדר העדיפויות שלנו  המשפחתי לפעמים משתבש ובמקום להשתמש ביצירתיות ובחינוך ככלי אנו רואים הכל תחת המסגרת של כסף - בלאגן  - לכלוך ועיפות . אני מזמינה אתכם  להצטרף לדיון על כך בקבוצת הפייסבוק שלי שעשני כרצונו בקישור הזה. שעשני כרצונו
    ולמי שאוהבת לחגוג וגם קצת להשקיע אני אספר על ימי ההולדת שלנו.
    חודש לפני תחלת יום ההולדת אני מזמינה את בעלת השמחה להתחיל לדמיין , איזה יום הולדת היא רוצה, אני נותנת לפנטזיות להשתולל ורושמת הכל במחברת מתאימה. אחרי כמה ימים אנחנו מתחילים לגבש רעיון - אני אוהבת ימי הולדת  לפני נושאים , ככה יותר קל לארגן הכל. ברגע שיש רעיון אני מגדירה תקציב, כמעט שלא עשיתי ימי הולדת שעלו יותר מ 300 ש"ח לכיתה שלמה. הרעיון בכללותו למחזר מה שיש להשתמש בכל המשאבים מסביב  ובעקר להיות יצירתיים.


    וליום ההולדת עצמו - הרעיון שנקבע יום הולדת בישול , הפעם הוחלט להזמין רק חלק מהחברות אבל בסוף הגיעו כ 18 בנות בגלאי 9 . התקציב עמד על  300 ש"ח . הוחלט שהכיבוד הוא האוכל שהבנות יכינו , לא יחולקו פרסים (זה באמת מיותר בגיל הזה).
    צרפתי תמונות שנראו לי שלא פוגעות בפרטיות או בצניעות של הבנות , מי שרוצה עוד הבהרות יכולה לכתוב לי.

    חלק א - הזמנות
    אין כמו הזמנה להכניס את הבנות לאווירה המתאימה:
    שרטטנו על נייר צורה של  כף עץ , הזמנו את הבנות ליום הולדת בישול ובקשנו לבוא עם סינר ובגדים שאפשר ללכלך (זה חשוב ביותר אחרת באות בנות מגונדרות ויושבות מבואסות בצד) צבענו בצבע חום והוספנו בקצה סרט מתנה.
     חלק 2 - אווירה - אין כמו תכנון אווירה להצלחת ימי ההולדת , והחלק הכיפי, שאני רותמת למשימה את כל ילדי הבית , כך במקום שהם ירגישו קנאה הם מרגישים שותפות ובעקר גאווה שתרמו להצלחת האירוע , הפעם הוחלט להכין שולחן חגיגי בגינה , שיחכה למטעמים של הבנות. שרשרת כוסות קלקר לבנות שהולבשו על שרשרת לדים שנקנתה ב 20 שקל. פרחים על כדור קלקר ממנג'טים של עוגה . מפה לבנה על השולחן , נרות רחניים , ובלונים ורודים מסביב.
    בנוסף נקנה לכל בת כובע שף חד פעמי בעלות של  30 אגורות לאחד .
     חלק שלישי - פעילות
    הוכנו משחקי פתיחה - לחימום האווירה , ילדת יום הולדת ישבה כמה ימים על המחשב ומצאה חידות ושאלות מצחיקות על מאכלים . לדוגמא מכאן
    משחק שני - מה טעמת? משחק האהוב ביותר, מכסים עניים של ילדה , ונותנים לה לטעום  תבלין או פרי/ מאכל. מצחיק ביותר.
    לאחר מכן סופר לבנות  שהשולחן ממתין  וקדימה לעבודת הבישול. הסינרים הולבשו הכובעים נצבעו והשמחה התחילה

    חלק רביעי - תחנות הבישול
    הוחלט על חמש תחנות - אחת מהם אחדנו כי ראינו שהזמנים לא שווים.
    תחנה ראשונה - פנקיק : על שולחן רחב הכנו כל מה שצריך , קמח, נפה, קערות , חלב, שמן , ביצים ו הוראות מפורטות לפי הפנקיק האהוב על ילדת יום ההולדת.  הבנות הכינו לגמרי לבד , כולל ניפוי הקמח. ליד הכירים עמד האבא וטיגן  ללא סוף (אכלו הכל)

    תחנה שנייה - פיצה - במקרה זה הכנו את הבצק מראש. ובנות היו צריכות להכין את הרוטב בפוד פרוססור לפי הוראות , לחתוך ירקות וזיתים מעל ולגרד גבינה צהובה - בתחנה זו אני ההיתי , שמרתי מסכינים ותנורים חמים.
    תחנה שלישית - ירקות ,  בסלסלה הונחו ירקות וחותכנים שונים ומשונים שנאספו מכל השכנים . וכל קבוצה הכינה מהם תמונה אכילה. היה כיף

    תחנה  רביעית + חמישית  - מתוקה במיוחד - הכנו מראש קפאקיק שוקולד פשוט, ושקיות הפתעה , שהכילו קצת שוקולדציפס לבן וחום ,  שני מרשמלו, סוכריות צבעוניות וחמצוצים.  קנינו רוטב שוקולד מוכן של אוסם בבקבוק לחיץ שישמש כדבק וכל אחת קישטה להנאתה. כל העוגות הקטנות הונחו על מגש עגול - ובעצם יצרו את עוגת יום ההולדת.
    תראו כמה קצת ממתקים ועדיין נשאר להן מה לנשנש
    - כמעט יום לפני, שגיליתי שכמעט ולא השתמשתי בתקציב , הוספתי פעילות נוספת בשוקולד שהתגלתה כמסמר הערב, קניתי שתי תבניות לשוקולד  בצורות , 2 חבילות שוקולד בצבעים , 2 חבילות שוקולד רגיל , וחבילת שקית זילוף חד פעמית. הכל עלה לי 100 שקל וסגר את התקציב.   אזהרה - את השוקולד תמיסו רק במים חמים בתוך השקית , היה מתוק במיוחד. שתי התחנות אוחדו כי  ככה כל קבוצה הכינה קודם את השוקולד , שהוכנס מהר להקפאה ואז קשטה קאפקייק , וכך  לפני תחלופת הקבוצות יכולנו להעביר את שוקולד מהתבנית לצלחת ולהתשמש באותה תבנית.  הכל בניצחו של יש ילד בן 10 - שעבד קשה במיוחד

    כל תחנה לקחה לנו 20 - דקות . סה"כ 80 דקות + משחקי ההתחלה 20 דקות וקבלו יום הולדת מושקע במיוחד
    בסוף כמובן הוצאו כל המאכלים , הוספנו ריבות מהבית , ודבש לפנקיק , מיץ ויטמינצ'יק בבקבוקי זכוכית וזהו.
    הבנות אכלו בשמחה כפולה , שמהולה בגאווה שהכל הם הכינו ובסוף פשוט פצחו בריקודים  ספונטניים על הדשא.
    וכלת יום ההולדת? - מרוצה במיוחד וחולמת כבר מה תעשה שנה הבאה.