יום רביעי, 19 בספטמבר 2012

סיר לעשרה - סלט , רק סלט



אני רוצה לכתוב היום על סלט, סלט טרי קצוץ וטעים שהוא חלק מכל בית ישראלי , מתובל בשמן זית טוב ולימון טרי . מרוב שאנו מדינת הסלט, רואים בחשיבותו ועלינותו בבית רבים מדובר בסלט  מלפפון- עגבנייה עם תוספת בצל, ולכן מחירה של עגבניה היא אייטם חדשותי ליד הכור האירני . אך בעוד מלפפון -עגבניה הינו כוכב  בבית של אמהות יגעות, הרי  גם מסעדות  ובתי קפה , המתהדרים בארוחות בוקר מגישים סלט משעמם שכזה. ואני, שידועה בתור סולדת עגבניות ואף מחזיקה בדעה שאני אלרגית אליהם - רוצה לומר די! יש לנו עוד ירקות מוצלחים , זמינים כל השנה והכי חשובים טעימים בעקר בסלט. אז קבלו את הגרסה המשפחתית אצלינו - עם טויסט קטן שגם אהוב על ילדים ובעקר ... נו קראו עד הסוף.




זה המרכיבים של הסלט שלנו - שמספיקים בדרך כלל לזוג מבוגרים ו 4 ילדים בגיל יסודי.:




כמו שראיתן , אין עגבניות אבל בהחלט אפשר להוסיף .
ולעבודה:
חותכים את הירקות דק דק. את הפלפל פותחים מלמעלה מוציאם יפה את כל הבפנוכו ואז לרצועות דקות ולריבועים .( תנקו אותו יפה מגרעינים שמשום  מה מפחידים ילדים )
ואז הטויסט המיוחד -
 מגררים שני גזרים , בחורים בגדולים - שיצאו דקים וארוכים



תראו  את הכמות - מ2 גזרים קטנים .

גזר הוא ירק זול - המקסימום שראיתי אותו הוא ב 4.5 שקלים לאריזה ובשווקים בתפזורות ב 2.5. , הוא בריא ביותר,  מתוק במיוחד ואהוב על הילדים ובעקר בגרסתו המגוררת הוא קל יותר לאיכול(מלשון לאכול ) ולעיכול גם על ידי ילדים ממש קטנים.  ובעקר אם מתוספים לי עוד ילדים לארוחה אני מגררת עוד גזר , הכמות גדלה במיוחד והילדים אוכלים בהנאה.

כמה סלט - רק מהירקות שלמעלה

כמובן שניתן ומומלץ להוסיף עלים ירוקים , רק שאצלינו לפחות, מחצית מהילדים חושבים שזה אוכל לארנבות בלבד, אז אני נמנעת.

מתבלים בשמן זית טוב  ומיץ לימון טרי - ובבקשה ללא מלח - (על מגרעות הוספת המלח נרחיב בנפרד)
 - בעיני ילדים צריכים להכיר את הטעם  המקורי והנקי של ירקות ופירות ולהנות כמה שיותר מהטבע.
                                                                                   בתאבון



התמונה עוצבה וצולמה על ידי בת החמש.




יום רביעי, 12 בספטמבר 2012

ידיים שמאליות - חצאיות


שנה חדשה בפתח - החגים, חגים ועוד כמה שבתות באמצע מחייבים את בנותינו בבגדים, כאלו שמחים , יפים , נראים טוב ובעיקר זולים.
אני לא יודעת מה אתכן , אבל בשנים האחרונות מעט מאוד אופנות עונות לכל ההגדרות שלמעלה  ומספקות חצאיות באורך המתאים.
כבר לפני שנתיים , אותגרתי בחיפוש בגדים  לילדה מתוקה שאוהבת להתלבש שמח, ויחד עם זאת לא עונה למידות המקובלות _(כי מסתבר שגם ילדות דתיות צריכות להיות דוגמניות צמרת) וכך אחרי חודש  של חיפושים ברחובות, ירושלים , פתח תקווה , קרית ספר  -   ביליתי ערב של דמעות מול  העזר שכנגדי ושאלתי למה ? למה זה מסובך? והוא פרקטי שכמוהו שאל , כמה זה כבר מסובך לתפור חצאית? ועוד באותו ערב הוכנה חצאית נסיון מבד ישן  שקישט סוכה.



כמובן שזו לא החצאית האחרונה שלנו, אבל בטוח הכי מוצלחת .
טוב אחרי האופוריה נרד שלב שלב.
1. מדובר בחצאיות פעמון , ללא תפירה בגוף החצאית
2. לאו מדובר דווקא בעסקה הכי זולה - וזה יתברר בהמשך
3. על מנת להצליח - יש להשקיע : לעשות נסיון על בד פשוט, ואח"כ לחפש בדים שווים.
4. ידיים שמאליות - רוצו לחפש יד טובה שתעזור לכם בשלבים הקשים. כמו גזירה ישירה של הבד. בכל יישוב יש מישהי שיודעת והיא בטוח תשמח מאוד שתעוררו לה את היצירתיות .
אז למה כן?
תקבלו חצאית  שתשמח  כל ילדה - יחודית , צבעונית (וזה פנייה לכל מעצבי הבגדים לדתיים להוסיף צבעוניות מעודנת ) ובעקר המון גאווה על התוצרת הביתית.

אז קדימה לעבודה
בשלב ראשון הכינו גזרה , יש הוראות מפורטת בלינקים הבאים
קודם כל מהאתר המקסים  בשם made שאני רוצה להכין משם הכל , ניתן אפילו להזמין גזרות , להדפיס ולחתוך ובעיקר יש שם המון השראה לאיזה בד בוחרים כנסו כאן
והגרסה בעברית - באתר אבנולי לתפירה .- נסיון שלי תסתכלו על השרטוט לפני שתקראו את ההסברים ,אחרת תתיאשו. .-  כנסו כאן  השתמשו בנייר אפייה לגזרה ותזכרו - לחשוב על אורך החצאית לפני שגוזרים גם שתספיק גם שהילדה יושבת

שלב שני - בדים -  בחרו בדים קלים לתפירה אבל לא דקים מדי. בנחלת בנימין אני אוהבת את  "עיצובים בבדים" ואת "קטיפה כחולה" אבל באמת שיש עוד הרבה מה לראות. תמששו את הבגד ותראו שהבד נעים משני הצדדים ובעיקר תוציאו לשמש ותבדקו שהוא לא שקוף! 
בנוסף תקנו - גומי עבה למותניים, אלא עם כן אתן ממש רוצות אתגר ולהשחיל גומי, בעיני יותר יפה הגומי העבה


תראו את ההבדלים , הכל בתפירה ידנית כמובן.

זו כמובן אחת מהחצאיות הראשונות . מבד זול במיוחד ללא גימורים אבל עדיין אהובה.

ולסיום שוליים : עם החצאית  ליום יום ותרו על השוליים. אם לשבת /חג אז  שווה להשקיע  באובר לוק - שזו מכונה נפרדת שעושה את השוליים. אצלנו גובים 7 שקלים לחצאית . בתמונה הזאת תראו איך זה נראה בלי - לא איום ונורא אבל בכל זאת מורגש.

ועד סיום ,קישוטים - אם אין לכם  נפש קרובה שתכין לכן -  תקנו מראש מוכן בעלות של 5 - 8 שקלים לקישוט .

אז סיכמו שמדובר בפרויקט לא זול - (25 ש"ח למטר בד,גומי רחב 10 ש"ח למטר, קישוט 5 ש"ח + אובר לוק 7 ש"ח + נסיעות  ) בסביבות 50- ש"ח לחצאית . אך עדיין את התוצאה הסופית מוכרים בחנויות בסביבות 160 ש"ח - נשבעת , שראיתי אחד לאחד את החצאיות למעלה. ועל יחודיות כבר דיברנו.
אז אם לא לחג הזה אפשר להתארגן כבר לבא.
שנה טובה מלאה בדברים יפים.


יום ראשון, 9 בספטמבר 2012

סיפורו של עץ אתרוג


יש לנו בגינה עץ אתרוג
כשנכנסו לראשונה לבית
סקרנו את העצים שעמדו מיותמים בין הררי חול בהניין והלכלוך
העץ נראה לנו גדול מדי , יותר מדי אתרוגים ועוד כאלו שמתאימים רק לתימנים  - אז 1 לנו אחד לאבא , כמה עוד צריך?
אז גזמנו - עד למטה,
זה טוב בשבילו  הוא יתחזק, הוא יתרפא ויצמיח בדיוק בכמות הנכונה.
אבל האתרוג סרב.
שנה אחרי שנה השקנו , זיבלנו דישנו - והוא בשלו אפילו לא אתרוג אחד
הבנו מומחה לעצים שקבע שאין מחלה והכל בסדר , זה העץ הוא לקח קשה את הגיזום
תנו לזמן לעשות את שלו.
השנים עברו - הרבה עצים פוריים נכנסו לגינה,  דשא , פרחים וילדים עליזים שגם הם רוצים להחזיק אתרוג
אבל העץ...
שנה שעברה נגשתי אליו - בדקתי שוב את ההשקיה ולחשתי בשקט
שנה אחרונה אחרת ....
והעץ?
הוציא לנו אתרוג אחד - שגדל וגדל וגדל.

זה לא קטע רק על אתרוג - זה עלינו , אנחנו נוטים לגזום כנפיים של אנשים ורעיונות מהר מדי ואז מצפים מהם להתאושש.
מהר מהר  כדי שהמצפון שלנו ישתתק. הפלת? לא נורא הכל משמיים תנסי מהר עוד אחד, פוטרת? אל תדאגי  בטח תמצאי משהו יותר טוב,  אה, יש לך רעיון ? - בדקת אם הוא מעשי ?ומה תעשי עם הילדים?  וכו' וכו' וכו'.

שנזכה להרבה אתרוגים. ולא נתיאש אף פעם.
אמא עם כיפה.

יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

עזר כנגדו - רעיונות לבילוי זוגי / חסידים לא רק שחור לבן

התבוננו בתמונה הבאה
 
האם זה אומנות?
האם זה מציצנות ?  או שמא מדובר בתופעה אנתרופולוגית יחודית  שזקוקה לתרגום ותיעוד?
 
התערוכה חסידים : לא רק שחור לבן שמוצגת בימים אלו במוזיאון ישראל , ירושלים . מקוטלגת כתערוכה
"אתנוגרפית החושפת זווית פחות מוכרת של תרבות החסידים" (מאתר המוזיאון כאן)
אתנוגרפית פרושה -  תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה(ויקפדיה)
ותסכימו איתם שחסידים הם בהחלט תופעה שלמרבית האנשים לא לגמרי מובנת.
התערוכה בנויה  חדרים חדרים שמדמים חצרות ומכניסים  אותנו אט אט אל נבכי החצר החסידית , מתצלומי היומיום דרך הצצה לעולם של הילדים - הנשים,  כמובן לבוש הגברים : (שדווקא חלק זה בעיני לא מוצה כי אין מרתק יותר מלדעת שיש הבדל  בין חצר לחצר גם בסוגי הגרבים. ) בחצר האחרונה  אנו פוגשים בדמותו  של הרבה שהשיא כמובן, הטיש החסידי שמוקרן על מסך עצום ונותן הצצה אמיתית  ולא מתחנפת  לאיך הטיש נראה מבפנים.
הרמה בתערוכה לא עיקבית , ניכר כי הבחירה הראשית היתה בתעוד ובפחות באיכות התמונות. ולכן ליד צילומים של מיטב צלמי הארץ ישנם  תמונות כמעט בתיות  וסרטונים שנערכו ע"י סטודנטים לקולנוע.
בקרתי בתערוכה פעמיים - פעם עם הילדים, שגילו סקרנות טהורה והיו מרותקים בעקר לסרטונים השונים.
ופעם שניה עם העזר כנגדי - בליווי אוזניות השמע של המוזיאון.
בשתי הפעמים הרגשתי שלמרות החשיפה הכנה והאמיתית של החברה החסידית והצורה הייחודית בה החומר הוגש
שיש בזה גם מימד מציצני . האוצרים לא בחרו בתמונות ישנות או  מופשטות אלא בחרו  לעיתים בתמונות מתוך אלבומי המשפחה. שהדוגמא הטובה ביותר היא תמונת החתונה - שהוענקה ע"י עובד המוזיאון מחתונת ביתו אך לאחרונה, והוא אף צרף לכך את השמלות היחודיות שבנותיו לבשו. 
כיצד זה מרגיש להיות אוביקט בתערוכה נדע בוודאי בתערוכת ההמשך   הכיפה הסרוגה : לא בגודל שחשבתם.
 
ואם כבר הגעתם למוזיאון אל תפספו את התערוכות המצוינות :

יוזף בויס | טדאוש קנטור: לשם ובחזרה  עד 27 אוקטובר,  - - תערוכה שנכנסת יש ללב ומתעדת עבודה של שני יוצרים רוסי ופולני וחוויותיהם  מטראומת יהודי אירופה.

נויישטן : כלומר רישום - אומנות שמעלה שאלות על אומנות   גם עד ה 27.10

ואם ממש נשאר לכם כוח  =

זו לא אישה זה גבר: מראות מתאטרון הקבוקי - הדפסים וציורים מעולם התאטרון המסורתי היפני שבו הגברים גילמו גם תפקידי  נשים. בהחלט 10  בממד ההפרדה - מעלה כמה נקודות למחשבה על עולם  היצירה המגדרי .

לסיכום:
מידת העניין - 10 מתוך 10
איכות זוגית - 8  בסופו של דבר זה אתם והאומנות אבל יש הרבה על מה לדבר בבית
עלות - סבירה , 50 ש"ח כניסה לאדם  , נכלל במסגרת 1+1 של לאומי קארד. שווה כל שקל
תעודת כשרות - בתערוכות שבקרנו  10 . לא מתחייבים על שאר המוזיאון.


- אשמח להצעות נוספות לבילוי זוגי , אם יש לכם מופע / אירוע או מקום מעניין שתפו אותי ונוכל לשתף הלאה.

יום שני, 3 בספטמבר 2012

סיר ל - עשרה / בולונז כשר למהדרין

לא
אין לי 10 ילדים
אבל לפעמים זה מרגיש שהם אוכלים כמו עשרה
ולפעמים הם מזמינים חברים על הדרך לאכול ישר מהסיר.
כמות הבישולים , מחיר האוכל  וצעקות האמא אמא אני רעבה
הובילו אותי לאסוף מתכונים , קלים טעימים ובעיקר כאלו שיכולים להשביע גם גדוד.

בולונז, הוא אחד מהמאכלים המוכרים ביותר.
אני מכינה אותו במינימום בשר טחון - 300 גרם , שאני מפוררת טוב טוב במחבת כך שהמנה גם בריאה יותר
 ,נכון בעיני לחנך ילדים לצרוך פחות בשר  ויותר ירקות.
ובנוסף אני חותכת דק  גם ירקות  שלא אהובים במיוחד  בדרך כלל על ילדים אבל בתוצאה הסופית הם מלקקים שפתיים.
נסו:
2 קישואים
פלפל - אדום או צהוב
בצל אחד גדול
5-6 שיני שום
כמה פטריות חתוכות - נסו פורטבלו או אחרות

מעט בשר - רווח גדול לכיס ולגוף

הכינו הכל מראש , נסו כל פעם שילובים אחרים



בנוסף הכינו
עלי זעתר - אצלי גדל בגינה רוב השנה והוא  מצוין למערכת העיכול.
פטרוזליה/ כוסברה/ ריחן/ נענע

ההכנה
פשוטה ביותר!
על מחבת רחבה טגנו במעט שמן זית מלח ופלפל את הבשר
בעזרת כף עץ פוררו אותו לחתיכות קטנטנות עד שישחים.
הוציאו בעזרת כף מחוררת לצלחת.
ואז הוסיפו וטגנו לפי סדר (אל תוסיפו שמן , הבשר הפריש מספיק אם  לא תמיד אפשר להוסיף 2 כפות מים )
שום
ואז ירקות לפי סדר: הקשות יותר בהתחלה ואז הרכות בסוף.
הוסיפו 2 כפות רסק עגבניות  ואת העלים החתוכים
ערבובו מעט ותבלו
אני מתבלת בפפריקה מתוקה, פלפל שחור וכפית גדושה כמון.
החזירו את הבשר , ערבבו וחכו מעט
הוסיפו כוס עד כוס וחצי  מים .
לכסות ולבשל 25 דקות.

להכין בנפרד 2 כוסות אורז, פתיתים או  פסטה לפי כמות הסועדים.
יוצקים בקערת מרק את התוספת ומעליה את הבולונז ומלקקים אצבעות

ה
תמונה נלקחה מאתר rest.co.il ללמדכם שמדובר במנת גורמה
את הבולונז שלי טרפו עוד לפני שהספקתי לסדר את המצלמה.


מוזמנות לשלוח  רעיונות נוספים .
אמא עם כיפה.

משיב הרוח והנפש

את אתי אנקרי הכרתי עוד בילדותי.
אני זוכרת אותה בהופעה מדהימה עם דוד דאור בפארק הלאומי ברמת גן. עוצמת עניים ומקשיבה לקול המיוחד ולשירה שיוצאת מעומק הלב.
במשך השנים ששמעתי על חזרתה למקורות לא התפלאתי , הנשמה שלה היתה שם תמיד.
במשך שנים היא נעלמה מבימות המופעים , ואז הפציעה עם ערב משיריו של ר' יהודה הלוי. אני מודה שלקח לי זמן להתמכר.   אבל התמכרתי.
בשנה שעברה בערב הבלתי נשכח של "מחוללות בכרמים בשילה" (שהשנה נבצר ממני לבוא) , היא עלתה על הבמה, הילה של אור והוד מקיפים אותה. בטחון של דיווה אמיתית והקול - לא יאמן, עמוק יותר, מלא יותר. הצלחתי לא רק להרגיש את המוזיקה אלא גם את הטקסט למרות מילותיו הקשות וניסוחיו העתיקים.
מאז הספקתי לראות אותה בעוד הזדמניות חלקן לפני קהל כללי שחזה בפעם הראשונה באתי בגילגולה העכשוי  והיה מרותק ונפעם בכל שיר. גם שירים ישנים שלה כמו "מליונים" ו"האהבה גדולה" נשמעו פתאום אחרת .
מאז הדיסק שלה  משמש לי כתרפיה לנשמה - עם כוס תה ירוק שכובה על הספה ואתי ברמקול - הכל סביבי ובתוכי נרגע.
אני לא יודעת מתי ההופעות הבאות שלה - אבל שווה לעקוב.
בנתיים קבלו קישור לשני שירים אהובים במיוחד:

אתי אנקרי / יפה נוף
שיר אהבה לירושלים שכתב ר' יהודה הלוי  - שווה להקשיב גם לסיפור בתחילת השיר.

אתי אנקרי / מלך
שיר מבריק , עצוב כמה שהוא נכון על כסא בכנסת שחולם על בית המקדש ועל מקום טהור ונכון יותר לחיות בו.


אין לכן אפשרות לראות יוטיוב? אל תוותרו  בקשו את הדיסק מתנה לחגים , בעצם אני ממליצה לפני החגים כי הבישולים עם אתי ברקע יהיו אחרים לגמרי.

הפתעה משמחת

בשישי 7 בספטמבר בשעה 13:00 אהרון פררה יארח באולפן רשת גימל את אתי אנקרי עם אלבומה החדש "הניגון שלך".

יום ראשון, 2 בספטמבר 2012

ידיים שמאליות - מכינים וילון

המדור ידיים שמאליות מעיד בצורה אמיתית על בעליו.
אני מדברת על ידיים שלעולם לא הצליחו לגזור בקו ישר
שמעריכות צביעה מחוץ לקווים כאומנות
ושכל  צייר, צבע ואפילו מוסכניק מעוררים בה  גל של קנאה.
ככה העברתי מרבית מחיי הצעירים וגם הבוגרים עד שנפתח עולם חדש בפניי - הבלוגים
פתאום לכל שאלה הוצמד סרטון , הסבר מפורט ובעיקר שלל עידודים ומשפטי הרגעה.
וברגע שהתחלתי כבר קשה לעצור אותי.

במדור הזה אחלוק אתכם את נסיונותי מהדרכות שונות וגם כאלו שכבר למדתי והבנתי על הדרך, כך  שגם אתן מאותגרות אמתיות  תצליחו.

והפעם קלי קלות - וילון.
כמובן לא זה שמחולק ל 5 חתיכות עם תחרה  אלא אחד פשוט ויפה.
אצלי התעורר הצורך אצל חדר חדש של ילדה מתבגרת שמידות החלון שלה לא פופולאריות ואחרי שהגברת מאסה בכל אותן וילונות שבלונים שיש בכל החדרים.

דבר ראשון נערך מסע של כיף בצהרי שישי (באדיבות אמא שלי שהתארחנו אצלה בשבת ) לנחלת בנימין ונבחרו הבדים לוילון וגם לכריות...

וגם סרט תחרה מתאים
מה עוד?
קליפסים לוילון - שנצמדים לבד ומבטלים את הצורך בתפירה
דבק טוב: אפשר גוטרמן או האהוב עליי גונכול שפשוט טוב להכול
מכחול ומספרים.

מכינים מצע טוב
עם המכחול טובלים בדבק ומורחים בעדינות בקצה של הבד - למאותגרות בדקו פעמיים שזה כיוון הנכון גם יחסית לדוגמא.
מתחו ביד אחת את הבד ועם היד השניה הצמידו את סרט התחרה . לחצו עליו קלות שידבק ואז הרימו מיד מהמשטח (הרי ברור שמרחנו יותר מדי והכל הולך להדבק יחד) וככה ממשיכים לרוחב כל הבד.


ועכשיו כל שנותר זה להצמיד את הקליפסים לווילון , אפשר ישירות ואפשר לעשות קפלים ולהצמיד.

זהו .מוכן.
לתמונה עם התוצאה הסופית -  נדרשת סבלנות עד  שיגיע ידי הזהב ויתקין את המוט על הקיר.

בפעם הבאה נפרט על הכנת כריות - כן מסתבר שגם זה קלי קלות צריך רק להעיז ולנסות .
שנה של יצרתיות לכולנו.
אמא עם כיפה.