סיר לעשרה - מרק כתום ליום סגרירי

מרקים זה אהבה ישנה שלי. קלות ההכנה, הצבעים והבונוס הבריאותי - מפתים אותי להכין מרק גם בימי הקיץ הלוהטים כשהמזגן עובד ללא הפסקה.
והפעם מרק הבית - המרק הזול והאהוב ביותר על הילדים - שקל להגדיל את הכמויות לפי מספר הנפשות .
מה צריך?
דלעת - ל 6 מנות 600 גרם
3 גזרים
בצל או שניים גדולים (מומלץ בצל סגול)  - חתוכים לטבעות
יש שורשים זולים בסופר : שורש פטרוזליה/ סלרי ? - כדאי להוסיף. אין ? אפשר לגוון בקצת קישוא ירוק - לא אוהבים ?  לא חובה בכלל.
יין לבן

בסיר גדול מחממים מעט שמן זית ומטגנים  את הבצל עד להשחמה.
מוסיפים את הדלעת והגזר ומאדים מעט יחד.
אם הכנתם תוספות - הוסיפו אותם כעת  וערבבו טוב.
מוסיפים מים עד לגובה הירקות!

בהרתחה - ניתן לתבל באבקת מרק או בחוויג.
ועכשיו - חוזרים להתכרבל בשמיכת הפוך

כשהגזר רך,
טוחנים כמעט את הכל עם בלנד מוט (תשאירו קצת ירקות לנגיסה)
מוסיפים 2 כפות יין לבן.
מבשלים עוד כמה דקות הכל יחד. 

זהו מוכן להגשה  
אנחנו מוסיפים אטריות ביצים  - ושבעים.

ימים גשומים לכולנו.

בלבוסטה - פרק ראשון

בלבוסטה – אישה שמנהלת את העניינים. במקור: באלאבאסטע - בעלת הבית נלקח מפה

ביום רביעי אחד, יובלות לפני שהיתה פה עוד מלחמה שדחקה את הכל החוצה, ערכתי כרגיל את הקניות השבועיות. בחיינו המלאים והעמלים , ובתוספת  מחיר הדלק שרק מאמיר ועולה. אני משתדלת לערוך את כל הסידורים והקניות באותו יום. בכפוף לרשימה  ולכסף שנותר.
וככה יוצא  שבעוד בסופר אני הולכת במתינות קצובה, משווה מחירים ועובדת לפי רשימה מוכנה מראש, בשאר החנויות אני מציצה ככה על הדרך , בדרך אל היעד, חותכת מהר החלטות  וענינים כספיים ומשתדלת לחשוב לכל הכיוונים.
כי כבלבוסטה מרובה - אני חייבת לחשוב  לא רק על תלבושת בית ספר  ובגדי שבת . אלא לצפות למרחוק לכמה חתונות, אירועים ושבתות נוזמן בזמן הקרוב, מתי ואיפה הם יתרחשו ומה ילבש כל אחד מהילדים. מה נאכל בימות השבוע והאם בשבת הקרובה נוזמן או נארח, על איזה כשרות האורחים מקפידים יותר מאיתנו. מי ילדה וצריך להכין לה ארוחה, מי תהיה אמא של שבת בגן ותחלק  ממתקים. כמה מזומן להשאיר לקופות הצדקה של הילדים, ולכספים האינסופיים שאוספים הוועד, הסניף, החוגים.  ובין כל זה לתכנן את החגים, ימי ההולדת, מעבר בגדים בין חורף וקיץ , ביקור אצל ההורים - טלפונים לחברות אהובות אך נשכחות. לזכור לחדש את מלאי העפרונות , לארגן ערמה של מתנות יום הולדת קטנות כשהילדים מוזמנים, לשלם בדואר, להכניס את האוטו למוסך לפני הטסט. לתקן את החצאית של הקטנה. לקנות כפתורים למכנסיים של הגדול - ומה עם להיות דודה טובה ולקנות שי קטן לכל אחד מהאחיינים לכבוד חנוכה. וכל זה להספיק עד אחד בצהריים כשהילדים מתחילים לחזור ממוסדות הלימוד - וארוחת צהריים מוגשת.
הרבה מחלומותי בהקיץ אני מתכננת להיות מן בלבעבוסטה כזאת :

נלקח מhttp://www.whatkatieate.com/vive-la-france-and-a-few-missing-oeufs/

ובמציאות רוב הזמן אני מוצאת את עצמי כך:

ערמות הכביסה מחכות בסבלנות על הרצפה שלי


בין לבין אני משתדלת להפנים את החומר מכל המומחיות והמדהימות ומארגנת לי פינות חמד כאלו

וכחלק מהבלוג המתרקם כאן , אני אחלוק אתכם כל מיני תובנות של בלעלבוסטות . והראשונה בינהם  פסח

כן, אני יודעת שלרגע זה הזוי להתחיל לדבר על פסח כשאתן עורמות כמויות של קמח ושמרים לסופגניות דביקות שימלאו כל פינה בבית.  אבל מזמן הגעתי למסקנה שפסח הוא חג הבלעבוסטה. ברגע זה בליל הסדר הכל נגלה לעין. כמה מאורגנת, מסודרת ומחושבת היית במשך כל השנה כדי להגיע לחג עצמו חדשה , נינוחה עם בית  מתוקתק. ולכן פסח מלווה את מחשבותי במשך כל השנה.   והנה הקישור לקטע מלמעלה .. בעודי  שואטת בקרב מול הזמן להספיק את כל המשימות אני עוברת מול חנות  של נעמן פורצלן ומגלה שכולה ב 70% הנחה. לרגע אני אומרת לעצמי : המשיכי הלאה! חבל על הכסף ואז , עוד מחשבה. בפסח הקודם ממש נגמרו קערות המרק - והנה הם פה כל כך זולות. אז נכון, יש גם לפני פסח מבצעים, אבל שם ההוצאות מרובות גם ככה והזמן מועט.  הצלחות נקנו ונעטפו טוב.  בטוש גדול נכתב שהם עדיין לא עברו טבילה, ומשימה אחת לפסח נמחקה

אז מה אני ? סופר מאורגנת או משוגעת?

שלכם, אמא עם כיפה.

אמא עם כיפה ומלחמות

אני לא יודעת מה אתכם, אבל בימים האחרונים ממש לא היה לי חשק לכתוב או לקרא משהו. המצב ...
במקרה הפרטי שלנו, במובלעה קטנה , בין ירושלים לתל אביב נהננו משמיים נקיים ללא רקטות  טילים או כיפת ברזל. ולמעט מאורע בלתי נתפס   ביום ראשון על כביש גהה , בו פשוט ירטו טיל מעל הראש שלי ואחרי כמה דקות המשכנו בחיינו המשונים כרגיל . הרי שרוב המלחמה התרחשה  בטלויזיה.
ועדיין תרמנו את חלקנו למאמץ המלחמתי בתפילות , תרומות , תמיכה טלפונית באמהות וגם שלחנו חייל אמיץ אחד שהוקפץ באמצע  ארוחת שבת  - עזב ארבעה ילדים המומים ויצא להחלם. וב"ה יחזור היום בשלום הביתה לאחר מקצה אימונים שלא בא לידי מימוש.
ואני מרשה לעצמי להתעקב על הנקודה הזאת רגע, לא של המלחמה אלא של השבת. בזמן האחרון הרשת מוצפת בדברים טובים - בלוגים של נשות המגזר , אתרים חדשים נפתחים ומנסים ליצור עניין, אלא,  משום מה, לכולם קו אחיד , זה נכון שאנחנו מתנחלים, דתיים ומאמינים אבל בעצם אנחנו כמו כולם יש לנו אותם בעיות, אותם תפילות אותם מחשבות. ואני שואלת האומנם? נכון כולנו בני האדם מתעסקים בצרכים הפרטיים שלנו אוכל, אהבה , הכרה , מחסה אבל בתוך זה לנו בעלי הכיפה יש צרכיים מיוחדים. אוכל - רק כשר, אהבה - אבל מה עם הפרדה? הכרה- אבל בצניעות ומחסה  - בעל סממן אידיאולוגי של שמירה על ארץ ישראל, קירוב לבבות, הפצת היהדות, תמיכה בשכבות החלשות ..
זה לא שאני מרגישה שונה. אני שונה.  70,000 חיילים הוקפצו בשבת אבל בכמה בתים הנשים סגרו את הדלת ולא יכלו להתעדכן במצב?. בכמה בתים, בשבת בבוקר הבנים התחבטו איך הולכים לבית הכנסת בלי אבא, איזה מוזר שאמא מקדשת ולמה  אבא חילל שבת אם אף אחד לא גסס להם מול העניים כמו שלמדו בבית הספר.
אתמול פנתה אלי שכנה שלי , שבעלה קיבל אפטר לכמה שעות במרמור גדול. מה אני צריכה אותו באמצע שבוע, שישחררו אותו לשבת ! הם לא מבינים את זה? , טוב, זה לא שאני מצפה שמלחמות ישבתו בשבת ואומות העולם יעצרו מלכת בשביל הקידוש שלי. אבל ברגעים אלו  יש משהו שרק  בקהילה המקומית שלי יכולים להבין אותי וממש לא בא לי ליחצן שאני כמו כולם.
ובאמת אני מורידה את הכובע בפני כל הנשים הנשואות לבעל בקבע. איך? , ממה אתן  עשויות? ואיך אפשר לעזור?
אז ברוך ה'  שעשה לנו ניסים אין ספור במלחמה זאת -  בכמות כזו שנראה לי שצריכים לצבור הרבה זכויות עד המערכה הבאה. ברוך ה' שמחזיר לנו אותם בשבת הקרובה בריאים ושלמים .
 עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן.

יום הולדת מסיבת פיזמות

נכון , התמונה לא משהו , בעצם כל התמונות לא הכי מוצלחות כי הילדות השתלטו גם על המצלמה . אבל מדובר במסיבת יום הולדת שווה במיוחד.
לנו במגזר הדתי , אפילו אין התלבטות אם להזמין למסיבה כזו רק את הבנות , כי הרי לומדים יחד רק בנות. אז מדובר ביומהולדת קליל לחלוטין מלא בקולות נרגשים .
אנחנו , חגגנו לבת שבע יום הולדת פיזמות בחצר הבית עם אוהל גדול  על הדשא, אבל אפשר להעתיק את החגיגה גם לחדר הילדים. ראיתי אצל חברות וזה מוצלח ביותר. מפנים את המיטות . מכינים את האוהל בקלי קלות (בהמשך) פורסים מזרנים  וזהו.

מה מכינים?
בשביל האווירה גזרנו המון כוכבים מברסטול צהוב ופיזרנו אותם ברחבי מתחם יום ההולדת , למהדרין אפשר להצטייד בכוכבים זוהרים שידלקו כשהחושך ירד.
אפינו עוגיות כוכבים (חותכן הכי פשוט בחנויות של חד פעמי) מקושטות בקרם  מרמשלו וסוכריות - צהובות כמובן

בחנות של חד פעמי , קנינו ,ממש במבצע, כוסות מפנקות  של ברד. אליהם צרפנו קשיות מצוירות שנקנו בהכל בשקל (שקל ל- 5 קשיות) , את הכל ערכנו על מגש גדול  .  עם בקבוקי מיץ צהוב  כמובן (לא בתמונה)

הפתעות ויצירה -
כמובן אחרי ביקור בחנות המצילה 'הכל בשקל' אספנו נרתיקי רחצה קטנים ומתוקים . סבוניות עם סבון קטן וריחני ומראה מעץ.
לבנות נאמר שעליהם להתארגן כראוי לשנת לילה מחוץ לבית ולכן עליהם להכין תיק כלי רחצה מקושט. הם קיבלו בשמחה את הפריטים , וקישטו בטושים את  מראת העץ.
לאחר מכן חלקנו חימר קל והכנו יחד כוס קטנה להחזקת מברשת השיניים. חבלת חימר קל הספיקה ל 15 בנות פלוס ערכה קטנה של צבעי גואש (עם נצנצנים כמובן) . בעלות כוללת של 30 ש"ח.

טששטשתי קצת את פני הבנות  כדי לשמור על פרטיות

אחרי שהבנות  יצרו והתארגנו. עם התיק החדש כמובן, הקרנו להם סרט וחילקנו   את המיץ בכוסות הגדולות וארוחת ערב קלה של משולש פיצה וירקות חתוכים. וכמובן ממתקים..

לאחר מכן הוזמנו הבנות לאוהל לישון

האוהל עצמו הוא בסה"כ סדין לבן גדול. תלינו מצד לצד חבל חזק. מעליו  את הסדין וקשרנו  בפינות בקשירת צופים ידועה, כלומר אוהל בני עקיבא -  לוקחים אבן קטנה, מלפפים בה את קצה הסדין וקושרים את הגולה שנוצרה לחבל חזק. , מלפפים את החבל לאבן גדולה וקושרים היטב.

כדי לתת אוירה מיוחדת תלינו באוהל שרשרת נורות  - שביומיום מקשטת את חדר הבנות . אפשר גם בשרשרת לד פשוטה שנמכרת בכ -20 שקלים בשווקים.

הבנות התרגשו מאוד - וכמוהן התקשו להרדם ולכן סיפרנו סיפורים , ובסוף אמרנו יחד שמע ישראל.
מסקנה - בסכום נמוך מאוד וקצת יצירתיות תעניקו לחוגגת יום הולדת שלא היא ולא חברותיה ישכחו במהרה.
שינה טובה והרבה מזל טוב.

ברוך עושה מעשי בראשית

יהי רצון מלפניך

שתרבה גשמי ברכה

שתיתן מטובך למען פירותנו

שתצמיח מקירבנו רק את הטוב הירוק הרענן והבריא

שתזקוף גווינו  ונהיה חזקים ונטועים באמונתינו

 שתרווינו בחוכמתיך  ולא נהיה קמלים ויבשים

שנהנה מזיוך תמיד

 מגינתי הצנועה המודה על הגשמים כן ירבו.

מה לי ולפוליטיקה

בנט , אורלב, הרב סבג, ביבי , דרעי, הרב שי פירון - באמת למה לי פוליטה עכשיו.
קשה להתעלם מהמצב  העגום של הציבור שלנו במדינה , מצב שהולך ומדרדר. שכונות שלא נבנות, בתי כנסת לא מתוקצבים, הוצאות מטורפות למוסדות לימוד , איומים על ישיבות ההסדר , פגיעה בתקציב תנועות הנוער,  להמשיך?
מרגיז לחשוב שכל ההטבות האלו - כמו שקוראים להם בכנסת נתנות לפי מספר המדנטים שיש לבית היהודי. או לפחות לפי מידת האסרטביות שיש לקומץ המנדטים שם. ועוד יותר מרגיז לחשוב שצריך להצביע להם  משום חישוב כלכלי. והרי במדינה מתוקנת כל הכספים  האלו היו מגיעים מתוקף חוק כלשהו ולא מתוך שתלדנות .
כי באמת חוץ מלחשוב  על השגת תקציבים . אני לא מצליחה למצא  שום סיבה להצביע למפלגה הזאת, בזירה המדינית הם אכזבו כבר מזמן ואולי אפילו הרימו ידיים. תיק חינוך הם לא יקבלו , השגים של ממש .. נו... אשמח אם תשתפו אותי
באמת באמת למה לי פוליטיקה עכשיו.
למה  להשחית את העניים בכותרות בשבע ובמקור ראשון שמשמיצות את המתמודדים השונים?  שבאמת שטרחתי לא לקרא אותם
למה לא נמצא מנהיג אמיתי למפלגה, מנהיג עם קבלות של עשייה , עם דרך חינוכית , עם אגנדה חברתית  , אה רגע יש אדם כזה , שי פירון ,אבל הוא הלך עם יאיר לפיד. תנסו להסביר לי את זה.  לאם זה מוביל?. או הר' אמסלם. אה הוא חרדי מדי בשבילנו. רגע יש עוד אחת - נמרצת ואטליגנטית , ציפי חוטבלי , אבל היא בליכוד.
אז באמת , ופעם האחרונה - למה לי פוליטיקה?
אולי כי פשוט אין לנו ברירה
שנתבהר הפעם

שיר לשבת - קול דודי של מיקה קרני

אחד מהבילויים האהובים עלי הוא  שיטוט בפסטבלי תרבות - לצערי רבים מהם נערכים בו זמנית , בעקר בימי חול המועד. אחד מהם - מוצלח ביותר הוא פסטיבל 'מוזה בסוכה' שנערך בשוהם .
הכייף שבפסטיבל שוהם הוא שאתה לא יודע למה אתה מגיע, וסומך על המארגנים שיקלעו לרמה  גבוהה מאתגרת ומעניינת של מופעים.
השנה , פעם ראשונה שהרגשנו אכזבה כבר בכניסה למתחם ,  סטנדאפ ? מיצגים של תנועות  נוער? עוד מיצג של שחקנים חובבים שלא ממש הבנו על חול ? מפגשים רצינים של אומנים ? אה ... רגע יש פה משהו אה יופי מיקה קרני. אני מתה על אף אחד לא בא.... וזה כבר מאוחר.... ואניאניאניאנאניאנאנאינאיאנאינאנאינאיני .

רגע, מה קורה פה. כלים אקוסטים על הבמה, עשן לא נגמר ממכונה קטנה בפינה, אורות נוגים , מיקה קרני בשמלה לבנה ארוכה וצנועה. ולידה  צמד בחורות כשרות למהדרין והם מתחילים לשיר

היה נדמה לי ששמעתי משהו על הפרויקט החדש שלה ,  עם בית הספר מזמור ולתומי, חשבתי שמדובר בחומרים שהם שרות .אך מסתבר שמדובר בשיתוף פעולה יחודי ובחיבור הפנימי של קרני עם הטקסטים הנפלאים של שיר השירים  יחד עם אנטרפטציה אישית.

אז אחות קטנה עורי! הקיצי מאבלך כי בא אורך קומי!   מבט אחת בתמונה המשובחת של הקליפ תמלא אתכן עדנה לאמת הפשוטה והנקייה של פעם.

מיקה קרני - שירה, קלידים וכינור, תומר ישעיהו - גיטרה ובוזוקי, יוחאי כהן - כלי הקשה, אורי וינוקור - בס, יערה סמינה - קולות, אושרת מסאלה - קולות, מוריה מעטוף - קולות.

שבת שלום !